תיאוריות היסטוריות – לפי נוזיק, מה שצריך להוביל את עיקרון החלוקה שלנו הוא צדק היסטורי.
הדבר היחיד שהופך חלוקה לצודקת (או לא) היא הדרך שבה היא התקבלה, והאם נפגעו
זכויות כחלק מהתהליך ß מצב צודק הוא מה שנבע ממצב צודק באמצעים צודקים.
תורת הזכאות של נוזיק "לבני אדם יש זכויות" – הזכויות הן אקסיומטיות אצל נוזיק, הוא לא מסביר את מקור הזכויות אלא
מקבל אותן כמובן מאליו. התפיסה שלו ביחס לזכויות, שכבר דנו בה, היא "זכויות כאילוצי צד."
בהינתן התפיסה הזו, נוזיק מציג שלושה עקרונות של תורת הזכאות.
.1 צדק כרכישה מקורית – אין אפשר בכלל לקבל קניין על דבר מסוים.
.2 צדק כהעברה – מהם אמצעים צודקים להעביר קניין מאדם לאדם.
.3 צדק כפיצוי – מה קורה כששני העקרונות הראשונים מופרים.
חלוקה צודקת – חלוקה לפיה מי שמחזיק בנכס הוא מי שזכאי להחזיק בו.
.1 עקרון הרכישה המקורית – איך אפשר ליצור זכות קניין "יש מאין."
כדי להסכים שלאדם יש זכות קניין של אדם על נכס מסוים, יש צורך בתיאוריה המסבירה כיצד נוצרת זכות כזו. "תיאוריית הרכישה המקורית" של לוק: כל אחד מאיתנו הוא הבעלים של עצמו. כשאדם מפקיע חלק מרשות הכלל לשימוש פרטי, הוא מערב בו את עבודתו. מכיוון
שעבודתו של אדם היא חלק מעצמו, מכאן שהוא מערב חלק מעצמו במה שהוא תובע עליו זכות קניין. ברגע שהדבר הזה הופך להיות הקניין שלו, הוא יכול לעשות בו כרצונו (באותה מידה שהוא יכול לעשות בגוף שלו כרצונו.) למשל – כשאדם קוטף תפוח מהעץ, התפוח שייך לו כי הוא קטף
אותו, וכשהוא מעבד את האדמה, מה שצומח מהאדמה שייך לו.
עם זאת, נוזיק חולק על לוק בדברים מסוימים:
- מדוע ערבוב העבודה מוביל לבעלות ולא לאובדן? לדוגמה, אם יש לי פחית מרק עגבניות
ושפכתי אותה לאוקיינוס – ערבבתי משהו שבבעלותי עם משהו שלא בבעלותי. אבל בפועל
לא קניתי בעלות על האוקיינוס, אלא איבדתי את תוכן הפחית.
- מה מוביל לבעלות כללית ולא חלקית? לדוגמה, אם עבדתי בשדה, למה אני הבעלים של כל
השדה ולא רק של החיטה שצמחה כתוצאה עבודתי?
- מה לגבי מקרים שעבודה מפחיתה ערך? למשל, משאב מתכלה.
נוזיק – לא בטוח שהתיאוריה של לוק מספיק טובה, אבל חייבת להיות תיאוריה שמקשרת בין
הבעלות הטבעית על עצמנו לבין זכות הקניין על דברים בעולם.
הסייג הלוקיאני – לוק מציג הסתייגות חשובה מתיאוריית הרכישה הטבעית. גם במצב הטבע, אי אפשר לרכוש קניין באופן בלתי מוגבל. אם כל הקניין מסוג מסוים מרוכז אצל אדם אחד, זה יכול למנוע מאחרים את הגישה לדברים אותם הם צריכים "(בכמות מספקת, ובאיכות לא
פחות טובה,)" במקרה כזה, הזכות הטבעית שלו למעשה מתבטלת. הגרסה הזו של הסייג שוללת,
למשל, מונופולים, שלוקחים בעלות על תחום שלם ומונעים אותו מאחרים.
הגרסה של נוזיק לסייג:
- הסייג הלוקיאני מתבסס על הנחה תיאולוגית, שנוזיק פחות מקבל (אלוהים נתן את העולם
לכולנו.)
· נוזיק מציג גרסה מרוככת של הסייג הלוקיאני. הוא מעניק זכות לפיצוי לצד שלישי
רק במידה והרווחה הכללית שלו נפגעת – כלומר, רק במידה שאירעה לפרט פגיעה אמיתית וקריטית כתוצאה מהמונופול. דוגמה לכך – השתלטות על באר המים היחידה באזור מסוים, תוך שכל שאר האנשים גוועים בצמא. במקרה כזה, אף שהקניין שייך לבעלים של הבאר והוא יישאר שלו, ניתן לפקוד עליו לתת מים. זאת בשונה מהשתלטות על עץ התפוחים
היחידי, במידה ויש לידו עוד עץ תפוזים.
- "טרגדיית השדות המשותפים"(הרדינג)- משטר של קניין פרטי עדיף על משטר של קנייןציבורי, כי התנגשות האינטרסים של הפרטים יובילו להרס הקניין המשותף. מערכת של קניין פרטי מייצרת יותר רווחה כוללת. באמצעות הגרסה הזו של הסייג, נוזיק חושב
שאפשר להצדיק קניין פרטי ושוק חופשי.
.2 עקרון הצדק בהעברה
אחרי שרכשנו את הקניין, אפשר להעביר אותו מאדם לאדם בדרכים שונות: משכורת, ירושה, יחסי מסחר וכו.' התנאי לכך שהעברת הקניין תהיה כשרה הוא שהמעורבים בעסקה מעבירים מרצון אחד לשני, ורואים את האחר כמטרה ולא כאמצעי (כלומר, רואים אחד בשני כישויות
בעלות זכויות – אם זה לא מתקיים, נוזיק חושב שזה יכול להוביל לגזל.)
לפי נוזיק, "צדק בהעברה" הוא הדרך היחידה להעביר דברים בצדק (וכפועל יוצא מכך, העברת
דברים בכפייה – גם אם כפייה מטעם המדינה – אינה צודקת.) הטיעון של נוזיק:
חירות מערערת דפוסים – נניח שחקן כדורסל שמקבל משכורת גבוהה מאוד, שממומנת
באמצעות העלאת מחירי הכרטיסים. כל המעורבים בסיטואציה (השחקן, המועדון והאוהדים)
פועלים ברצונם. לפי תיאוריות דפוסיות של צדק (למשל שוויון,) אם המצב המקורי היה
צודק, המצב החדש לא צודק.
– אם חלוקה D1 (לפני העלאת המחירים) הייתה צודקת, והמעבר ממנה לD2- היה צודק, מה
הופך את חלוקה D2 לפחות צודקת? – לאנשים במצב המקורי הייתה זכות להשתמש במשאבים שבבעלותם כראות עיניהם, והם
בחרו להעביר את חלקם לאדם אחר (במקרה הזה, שחקן הכדורסל) לפי רצונם.
– כלומר: פעולה חופשית של אנשים, על פי זכויותיהם ב,D1- מערערת את הדפוס החלוקתי.
לפי נוזיק, כשלאנשים יש חירות לפעול ללא כפייה, הפעולות שלהם יביאו לערעור
המצב הדפוסי.
