אמוטיביזם היא השקפה שטוענת שיפוטי המוסר הם אקספרסיביים, כלומר משמשים על מנת לבטא אמוציות או עמדות של הדובר, וכדי לעורר במאזין אמוציות או לשדלו לאמץ עמדות. לפיכך, שיפוטי המוסר לא אומרים משהו על העולם אלא רק מביעים רגש ולכן אינם בעלי ערך אמת. אמוטיביזם נוסח אייר מתבסס
על פוזיטיביזם לוגי, לפיו טענה היא בת משמעות אם היא ניתנת לאימות אמפירי או שהיא אמת אנליטית, ולכן טענות מוסריות אינן בעלות משמעות. שונה מכך היא תפיסת הסובייקטיביזם, בה טענות מוסריות מביעות עובדות על אודות תפיסות הדובר כלפי מעשה מסוים, כלומר הן אסרטיביות, ולכן הינן בעלות ערך אמת. בנוסף, נובע מכך שבסובייקטיביזם יכולה להתקיים התנגשות בין תפיסות תפיסות מוסר של שני
אנשים, בעוד שבאמוטיביזם של אייר לא יכולה להיות התנגשות מוסרית בין אנשים.
.12 מהו הטיעון ממוזרות (queerness) של מקי?
מקי מנסה לדחות את הריאליזם האתי, שטוען שתכונות מוסריות קיימות באופן מוחשי בלי השיפוט של
האנשים, באמצעות מספר טיעונים, ביניהם הטיעון ממוזרות. הטיעון ממוזרות של מקי מתחלק לחלק מטא- פיזי וחלק אפיסטמולוגי. לפי החלק המטאפיזי, אם היו בעולם ערכים אובייקטיבים של טוב ורע (בדומה לאידיאות של אפלטון) אשר מניעים לפעולה הם היו "מוזרים" ושונים בתכלית מכל דבר אחר שאנחנו מכירים ביקום, כי אין דבר בעולם מלבד המוסר של הריאליזם האתי, שמחייב אותנו לפעולה בו בזמן שהוא חיצוני מאיתנו. רוב המניעים הפרקטיים לפעולה שאנחנו מכירים כיום אינם קטגוריים, כמו למשל שנרצה לשתות קולה כי היא טעימה לנו, דבר שהוא אינו קטגורי כי הוא תלוי ברצון שלי לשתות. לכן אפשר לומר
שציווי מוסרי, שחייב להיות קטגורי, הוא שונה מהדברים המוכרים לנו. לפי החלק האפיסטמולוגי של הטיעון, לא ברור באיזה חוש היינו צריכים להשתמש בריאליזם אתי כדי לזהות אם מעשה הוא טוב או רע. מקי דוחה את ההצעה של מור שהחוש הוא אינטואיציה, שכן לא ברור איזה
כושר זה והיכן הוא נמצא.
.13 מהי דילמת אותיפרון?
אותיפרון הוא דמות מהדיאלוג הסוקרטי, העוסק בנושא הגדרת החסידות. במהלך הדיון של אותיפרון עם סוקרטס עולה השאלה האם פעולה חסודה משום אהבת האלים או שהאלים אוהבים פעולה משום שהיא חסודה. השאלה יוצרת דילמה מולה צריכות להתמודד תאוריות המוסר של הציווי האלוהי, ,DCT כיוון שכל תשובה אפשרית לשאלה מעלה בעיה מרכזית: אם האפשרות הראשונה נכונה, קיימת שרירותיות למוסר, כי כל דבר שהאלים יבחרו בו כחסוד הוא חסוד, ואין סיבה מהותית לפעולות. בעיה זו הופכת את טיעון האל
הטוב לריק, ומפריכה את DCT כי אם X הוא מגונה בעליל והאל יכול לצוות על X ואם DCT נכונה אז X
יכול להיות טוב, אז DCT מופרכת. אם האפשרות השנייה נכונה ואנו מכפיפים את האלים לפעולה החסודה,
הטוב הוא בלתי תלוי באל, נדרשת חקירה נוספת לגילויו, והאל מצומצם לידי מושג של שכר ועונש בלבד.
מכאן, דילמת אותיפרון מעלה ביקורת חריפה כנגד התומכים ב .DCT
.14 מהי נסמכות? באיזה מובן עמדה נון-נטורליסטית דוחה אותה?
נסמכות מתארת יחס בין סט תכונות A לסט תכונות B כך שאם יש שוני בתכונות A יהיה גם שוני בתכונות
,B כלומר אם A נסמך על B אז לא יכול להיות שינוי ב A בלי שינוי ב .B מכאן, B מכונן את .A הנטורליסטים האתיים טוענים שתכונות מוסריות הן נטורליסטיות, במובן זה שהן נסמכות על תכונות
שניתנות לתצפית או מגע, כלומר הנסמכות נובעת מהזהות בין התכונות המוסריות ללא מוסריות. לעומת הנטורליסטים, נון נטורליסטיים כמו שפר טוענים כי תכונות מוסריות הן אינן נטורליסטיות, כלומר אתיקה היא תחום של ידע א-פריורי. יש יחסים של כינון בין הנטורליזם למוסריות, כך שהנטורליסטיות מכוננות את המוסריות והתכונות המוסריות נסמכות על התכונות הנטורליסטיות, אך אין זהות ביניהן, ולכן
הנון נטורליזם דוחה את הנסמכות מבוססת הזהות של הנטורליזם.
.1 לפי ויליאמס, התועלתן שבוחר להציל מהבית הבוער את אשתו ולא את הבישופ, מעלה בדעתו מחשבה
.(one thought too many) אחת יותר מדי
א. הסבר טענה זו של ויליאמס
ב. באיזה אופן הטענה מציבה בעיה עבור התועלתנות ?
ג. כיצד לדעתך יכול התועלתן להשיב?





