בשיעור שעבר עסקנו בתקופה של המאה ה-3 לספירה. ראינו כי הנצרות הגיעה לארמניה במאה הראשונה לספירה לא רק על-פי המסורות הארמניות אלא על-פי מקורות נוספים. הנצרות הגיעה עם שניים או שלושה שליחים שלה. (שני תדאוסים שהמסורת הארמנית מבלבלת ביניהם: תדאוס יהודה מתוך 12 שליחים, תדאוס דידימוס).
ברור שהייתה נצרות בארמניה בתקופה הקודמת כי יש מקורות רבים שעוסקים ברדיפת נוצרים בארמניה. רואים שלפני שהגיעה הנצרות היו מקדשים זורואסטרים. זו דת שמבוססת על 2 כוחות מרכזיים: האורה מזדה (הכוח הבונה) או אהרימן (הכוח ההורס). בין מאבקי הכוח ביניהם העולם מתקיים. בארמניה הייתה גרסה אחרת קצת של הדת הזו והיא הזרוואניזם על שם זרוואן שהוא על-פי התפיסה הזאת הוא אל יותר ראשוני. בדת הזורואסטרית הבסיסית 2 הכוחות האלה היו מאז ומעולם, ובגרסה הארמנית היה אל שהיה קיים מאז ומעולם ושמו זורוואן ונולדו מתוכו 2 תאומים: הבונה וההורס.
חומר קריאה – יזניק על זרוון ובריאת היקום
לפני שהיה גן עדן, עולם או כל דבר אחר, היה קיים זורוואן. משמעות שמו: מזל או תהילה. במשך שנים הוא ייחל לבן, ששמו אורמיזד (מאזדה), שייצור את גן העדן, את העולם, ואת כל מה שבהם. לאחר שנים רבות של הקרבת קורבן, זורוואן החל לפקפק האם יש תועלת בהקרבה. ברגע שחשב על זה, הגיעו אורמיזד ואהרימאן לבטן של אימם: אורמיזד נוצר מההקרבות והאמונה, ואהרימאן מהספק. זורוואן החליט למנות את הראשון שייצא מהרחם למלך. כשאהרימאן שמע את זה, הוא מיהר לצאת ראשון. זורוואן לא זיהה אותו, כי ציפה שהבן שלו יהיה סחבק. בזמן שהם דיברו אורמיזד יצא מהרחם, וזורוואן זיהה מיד שזה בנו. זורוואן מינה את אורמיזד למלך, ואהרימאן מחה, כי זורוואן נשבע להמליך את הראשון שייצא. זורוואן פסק שלמשך 9000 שנה אהרימאן יהיה המלך, אבל תחת פיקוחו של אורמיזד, ולאחר מכן אהרימאן יהיה חייב לציית לאורמיזד.
(המשך סיכומי שיעור)
הדת הבסיסית בארמניה הייתה וריאציה של זורואסטריזם. עד 224 לספירה שלטה השושלת הפרתית, והיא הוחלפה על ידי השושלת הסאסאנית שעולה באיראן. מדוע זה חשוב כרקע לסיפור שלנו? יש פה סתירה משום שהשושלת ששלטה בארמניה היא שושלת הארשקונית והיא הייתה האויבת של הסאסאנים. זה הרקע לסיפור עלייתה של הנצרות בארמניה. בנוסף, ישנם כוחות נוצרים שנמצאים בארמניה.
אנו מדברים על מצב שבארמניה שולט מלך בשם ח'וסרוב הראשון הארמני שהיה מבית משפחת המלוכה הפרתית. והמלך ארתשיר (הסאסאני) הוא זה שתפס את השלטון בממלכה האיראנית שנמצאת מזרחה לארמניה. במערב היו הרומאים. שם המקור שעליו אנו מדברים הוא אגתנגלוס והוא נגזר מהמילה אגתוס (שם תואר של משהו טוב)+אנגלוס (מלאך, שליח)= מביא הבשורה הטובה. אנו לא יודעים מתי המקור נכתב או באיזה מקום. הוא מתאר את עצמו כאילו הוא יושב ברומא וכותב משם. ככל הנראה הוא נכתב בארמנית ותורגם לשפות אחרות. זאת ועוד, למקור הזה יש אג'נדה. כלומר, זה לא מישהו שבא ומספר עובדות היסטוריות יבשות. ברור שמי שכתב תחת השם הזה ניסה לקדם אג'נדה וניסה להסביר מדוע ארמניה מתנצרת מנקודת מבטו. על-פי המקור הזה, ח'וסרוב פולש לאיראן ומתפתח סכסוך צבאי בין שתי השושלות האלה. באיזשהו שלב ארדשיר המלך האיראני מחליט שהגיע הזמן לחסל את המלך ח'וסרוב ולצורך זה הוא מגייס מישהו בשם אנק ואת אחיו שהם מה שנשאר מהפהלוונים, שהם סעיף של הפרתים שגם ח'וסרוב השתייך אליו. כלומר, נשלחו 2 אחים ממשפת פהלווני להרוג את המלך ח'וסרוב. ואז האחים האלה, שהם מאותה המשפחה של המלך, דקרו אותו ונמלטו. השיגו אותם על הגשר בעיר, הרגו אותם וזרקו אותם לנהר. אין לנו את המלך ח'וסרוב ואת הרוצחים.
למלך ח'וסרוב יש בן ובת: לבן קוראים טרדט (ביוונית תירידאטס=דת) ולבת קוראים ח'וסרוביטוב. הם נלקחים מערבה משם עד העיר רומא. זאת אומרת, בגלל הבעיות שהיו לארמניה עם הסאסאנים במזרח, הם ביקשו חסות מהרומאים. הילדים של ח'וסרוב מתחנכים ברומא וזה טוב להם מבחינת אינטרסים להמשך. בנוסף לכך, יש את הילדים של משפחת הרוצחים אנק ולוקחים אותם למרכז טורקיה של היום לקייסרי (מרכז אנטוליה: אזור בשם קפדוקיה). טרדט ואחותו גדלים באווירה רומאית, והבן של הרוצח גדל באווירה נוצרית משום שבקפדוקיה יש מרכז נוצרי חשוב מבין הראשונים. באיזשהו שלב עולה ברומא בשנת 274 קיסר בשם מרקוס שיוצא למלחמה נגד הפרסים ומנצח אותם. הוא מנסה להחזיר את טרדט לארמניה אבל זה לא הצליח, כי המלך הפרסי (כבר לא ארתשיר) הצליח להפיל אותו מהשלטון. אחרי תקופה טרדט מצליח לחזור ולהיות מלך בארמניה. המלך בארמניה נהיה טרדט השלישי, בנו של ח'וסרוב בחסות הרומאים והוא גם היה משושלת פרתית. הבן של אנק הופך להיות נוצרי מלומד והוא חובר באיזשהו שלב לטרדט. כלומר הבן של אנק ששמו גריגור חובר לטרדט והופך להיות העוזר האישי שלו. טרדט לא ידע שגריגור הוא בן של אנק, שרצח את אביו ח'וסרוב.
גריגור הוא נוצרי מאמין וטרדט הוא היה זורואסטרי זורוואניסטי כמקובל בארמניה. במקביל עלה קיסר אחר ברומא בשם דיוקלטיאנוס והוא חשוב מבחינת הנוצרים משום שהוא הטיף לנצרות. שולט מלך פגאני תחת חסות פגאנית, והעוזר של המלך טרדט הוא נוצרי מאמין. באיזשהו שלב טרדט מבקש מהעוזר שלו גריגור להשתחוות לאלה זורואסטרית מרכזית בשם אנאית והוא מסרב משום שהיה נוצרי. טרדט כעס עליו ועינה אותו ובסופו של דבר זורק את גריגור לתוך בור עמוק. עד עכשיו גריגור היה עוזר ויד ימינו של טרדט ומאותו שלב הוא כלא אותו בבור ומתחיל לגלות שהוא בנו של רוצח אביו-אנק. הבור נקרא 'חור ויראפ' (בור עמוק). בבור העמוק הזה שהיה מלא בנחשים גריגור נכלא ל-13 שנים. ח'וסרוביטוב דואגת שזקנה מהכפר ליד תביא אוכל לגריגור שכלוא בבור והאל עושה שהנחשים לא יפגעו בו. לכן, הוא שורד בתוך הבור הזה שנים רבות. באיזשהו שלב קורה משהו מעניין ביציאה למסע ציד המלך טרדט מתחיל להתחרפן ומתנהג כמו חזיר בר. חזיר בר הוא אחד הצורות שבה מתגלה אחד האלים הזורואסטרים שנקרא והגאן. הוא מתחיל להתנהג כמו חזיר בר שהוא שווה או מקביל לאל פגאני ושום דבר לא עוזר ואי אפשר לרפא אותו. ואז היה לח'וסרוביטוב השראה והיא מבינה שאם יוציאו את גריגור מהבור הוא היחיד שיוכל להציל את המלך טרדט. לכן, הוציאו אותו מהבור והוא מתחיל ללמד ולהסביר לטרדט את האמונה הנוצרית. בהדרגה לאחר שהוא מלמד את הנצרות לטרדט הוא נרפא בהדרגה מהתנהגות של החזיר בר שלו והוא והאנשים שהיו סביבו קיבלו עליהם את הנצרות עד לידי קבלה מוחלטת. זאת אומרת, המחלה המשונה הזאת קשורה לאמונה הלא נכונה (הזורואסטרית), וברגע שהמלך מקבל את האמונה הנכונה הנוצרית הוא נרפא. לא רק שהוא מקבל את האמונה הנוצרית, הוא כל כך משתכנע מהנצרות שהוא הופך את הנצרות לדת הרשמית של המדינה הארמנית. הוא מצווה להרוס מקדשים זורואסטרים בארמניה, בונה כנסיות ומנסה להטיף להמונים לנצרות. מקימים עולם נוצרי בארמניה. ישנה כנסייה על שם אחת מהנזירות אריפסימה הקדושה. אריפסימה היא הראשונה ששילמה בחיה על המאבק לנצרות שם. אצ'מיאדזין (תרגום: הנולד היחיד ירד) כלומר זה מזכיר את ההתגלות של גריגור שבה ירד צלב (הרחבה בהמשך). הכוונה היא לבן היחיד של האלוהים ישו ירד לגריגור בחלום. בהדרגה כל העמים כמו אלבנים ואיברים מקבלים את הנצרות הארמנית. בפועל בעצם הקתוליקוסים השונים שיושבים באצ'מיאדזין ושולטים גם על האיברים (גיאורגים) וגם על האלבנים מאמינים בנצרות הארמנית.
המדינה ארמניה הופכת להיות נוצרית. אף אחד לא קיבל את הנצרות כדת באופן רשמי מטעם השלטון לפני ארמניה. אחרי ארמניה אתיופיה קיבלה את הנצרות. על פי המסורת שנת קבלת הנצרות בארמניה הייתה 301 לספירה. בכל זאת יש ספק לגבי תאריך קבלת הנצרות משום שבתקופה הזו דיוקליטיאנוס עדיין מולך והוא גדול רודפי הנוצרים ולכן, ספק אם הארמנים שהם היו בני בריתם קיבלו את הנצרות בתקופתו. בשנים 312-313 הנצרות החלה להיות נפוצה ברומא על-ידי הקיסר קונסטנטיניוס לאחר שהייתה לו התגלות עם סמל הצלב. סביר להניח שהנצרות בארמניה קרתה כמה שנים יותר מאוחר מ-301, לפחות אחרי שנות מלכותו של דיוקליטיאנוס (מסיים את שלטונו ב-305). מסופר שבזמן שגריגור כלוא בבור, מגיעה חבורה של נזירות שבורחות מהרדיפות של דיוקליטיאנוס, לנזירה הראשית ששמנה גאיאנה והאחרת אריפסמה. על-פי המסופר טרדט חייב לדיוקליטיאנוס, והוא מפעיל לחץ על הנזירות ומוציאים אותן להורג. (זה היה לפני שהוא חלה והפך לנוצרי).
לאחר שגריגור ניצר את ארמניה יש לו התגלות. בהתגלות ישנם מוטיבים מהברית החדשה ומהתנ"ך, צלב שיורד מהשמיים או מים שנחצים לשתיים כמו ים סוף. יש מוטיב שעזים שחורות הופכות ללבנות, עוברות טיהור והופכות לנוצריות טהורות. יש שם תיאורים מאוד עשירים ומאוד דתיים ואת כל זה חולם גריגור אחרי שהוא הופך להיות בישוף של ארמניה.
בכל התקופה הזאת יש עוד דתות בארמניה מלבד הנצרות. אנו יודעים שגם בתקופות מאוחרות יותר הייתה נציגות של הדת הזורואסטרית והיו גם כתות שסטו מהנצרות כמו האריאנים שהיו חזקים באיזשהו שלב בארמניה. בתקופות מאוחרות יותר עלתה עוד איזה כת שסטתה מהנצרות וסחפה אחריה המונים. בשיעור הבא, נראה מה קורה עם ארמניה שהיא מדינה נוצרית בתוך המרחב של רומא מצד אחד ומדינה סאסאנית מצד שני מבחינה: לשונית ופוליטית ובחינות שונות נוספות.
