הוכחה על דרך האלימינציה:
יש ארבעה חלקים לסגולה הטובה: חכמה, אומץ, יישוב הדעת וצדק.
אם נמצא את השלושה הראשונים, כל מה שיישאר בסגולה הטובה ואינה אלו- היא צדק.
מדינה היא חכמה אם יש בה חוכמה, אם הכוח ששולט בה היא החוכמה. החוכמה של המדינה היא החכמה של השלטון, החוכמה של השומרים. לכן, השומרים שיש להם את התכונה השומרית המיטבית (המושלים) הם החכמים ובהם נמצא את החוכמה. החכמה היא רק אצל המושלים.
מדינה היא אמיצה או פחדנית לפי האומץ או הפחדנות של החלק הלוחם בה. משל הכביסה- האומץ של השומרים היא מתוך ידיעה או סברה של ממה צריך או לא צריך לפחד. החינוך שלהם עוזר להם לקבל את הידע הזה כמו שצריך, כמו צמר שמכשירים אותו לקבל את הצבע ואם הוא מוכשר כראוי הצבע לא ירד בכביסה. האומץ היא רק אצל השומרים.
מדינה היא מיושבת בדעתה אם הטוב יותר שולט בגרוע יותר. יישוב הדעת הוא ההרמוניה באקורד שכולם מסכימים שהתבונה צריכה למשול.
הצדק הוא שכל אחד עושה את תפקידו ולא עושה את תפקידם של אחרים.
האנאלוגיה לנשמות:
עמ' 311- הנשמה מחולקת לחלקים וניתן להסיק בין החלקים של המדינה לחלקים של הנשמה.
בתוך הנפש יכולים להיות חלקים (בניגוד לתפיסת הנשמה בפיידון)- הנפש בנויה מחלקים בגלל חוסר היכולת של הפכים להיות ביחד. אם אפשר להגיד שמשהו הוא גם דבר וגם ההפך שלו, כמו יד שמושכת את המיתר ויד שדוחפת את הקשת- האדם מושך ודוחף את הקשת, אך למעשה כל יד שלו, חלק אחר בו, עושה משהו הפוך. שתי דוגמאות: (1) כשצמאים ולא שותים משקה גרוע, יש את התאווה מול ההיגיון. (2) האדם שמנסה לא להסתכל על הגופות אבל בסוף כן מסתכל עליהן.
אם מהנשמה יוצאים שני דברים מנוגדים, והיא רוצה שני דברים מנוגדים, אז היא מורכבת.
חלקיה: תאוות- הן מימוש הנאות הגוף. אומץ- הידע ממה לפחד וממה לא. מתינות- כאשר החוכמה מושלת בתאוות ובאומץ. הצדק- כשכל אחד מחלקי הנפש יודע את מקומו.
הצדיקות והאושר היא מתוך ההרמוניה בין החלקים בנפש, ושכל אחד יידע את מקומו.
אם נדע מה המדינה שהכי טובה לאזרחיה נדע מה היא המדינה הכי צדקת.
אחד המאפיינים החשובים של השומרים שהוא ההבדל המשמעותי בין עיר החזירים לעיר הפוליטיאה היא שהתשוקות לא שולטות בשומרים.
כל העולם המלאכותי שהשומרים חיים בו נמצא תחת שליטה. זה יהיה כמו לגדול באזור טבעי שהוא בריא.
מעמד השליטים- מחליט איך העיר תתנהל. מעמד השומרים מבצעים את ההנחיות של מעמד השומרים כלפי חוץ וכלפי פנים.
רק מדינה כזו עובדת באופן הרמוני, ולכן רק היא מדינה אחת. בדרך כלל יש בתוך המדינה אינטרסים מנוגדים, לרוב של עשירים-עניים, ששניהם רוצים כסף כשלעניים אין אותו ולעשירים יש אותו. במדינה של הפוליטיאה אין ניגוד מעמדות כי השליטים לא רוצים כסף. בדרך כלל לאנשים שרוצים כסף יש נטייה לרצות לשלוט.
מתינות (כל אחד מרוצה מהמקום שלו ולא רוצה לשנות את מיקומו לפונקציה שלא מתאימה לו) וצדק (כל אחד עושה מה שמתאים לו) הן תכונות שתלויות ביחס בין המעמדות, והם די דומים.
האם הנפש אחידה או מורכבת?
"ברור שאותו דבר לא יסכים לפעול או לחוות את ההיפך באותו אופן ביחס לאותו דבר. כך שאם נמצא שדברים אלה מתרחשים בהם (ביכולות הנפשיות), נדע שלא מדובר באותו דבר אלא במספר גדול יותר."
אנחנו עושים משהו דומה ללמשוך ולדחוף בעזרת הנפש. לרצות ולהידחות עם הנפש מאותו הדבר אומר שיש לנו חלק שנמשך וחלק שנדחה מכך. למשל- אם אתה בעל המחלה שלא בריא לשתות בה ואתה כל הזמן צמא, אז אתה יודע שיש שיקול נגד לשתות, למרות שממש בא לך.
"… נשמת הצמא, במידה שהיא צמאה, אינה רוצה דבר אלא לשתות, ולכך היא נכספת ועל כך היא מתעוררת?"
ואם יקרה ובשעת צמאונו ימשכנה דבר לאחור, הרי שימצא בה משהו שונה מאותו כוח הצמא, והמוביל אותה לשתות כמו חיה? שהרי אנו טוענים כי אותו הדבר עצמו לא יעשה באותו חלק עצמו בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו?"
החלקים שנאבקים הם החלק של ההיגיון, השכלתני, החלק בנשמה שחושב במובנים של נכון, טוב, מועיל וכו', ויש את החלק העיזוזי, התאוותני והאימפולסיבי של דחפים. כשעושים את הדבר הלא נכון לפי מה שאנחנו חושבים, התוצאה היא כעס עצמי (כועסים על עצמנו).
איך משליכים מהפוליטיאה על הנפש?- צדק בנפש
