סיכום
החובה לציית לחוק
סמכות לגיטימית – סמכות המוצדקת מבחינה פילוסופית נורמטיבית (בשונה מסמכות דה-
פקטו.) על מנת לבסס את הסמכות הלגיטימית של המדינה, החובה לציית לחוק חייבת להיות חובה מוסרית (לא תלויה בסנקציות וענישה) חובה עצמאית (לא תלויה בעמדות שלי ביחס לחוק
ספציפי) חובה כללית (תקפה לכל מי שכפוף לחוק, ולא רק לאנשים בעלי מאפיינים מסוימים,)
חובה לא מעגלית (לא כלולה בחוק עצמו.)
אנחנו מחפשים הצדקה לסמכות המוסרית של המדינה (החובה המוסרית לציית.) 5 טיעונים מרכזיים בדבר החובה לציית לחוק: טיעון האמנה החברתית, טיעון אסירות התודה, עיקרון
ההגינות, חובות קהילתיות, החובה הטבעית.
.1 האמנה החברתית – קיים חוזה תיאורטי בין האזרחים למדינה. ההסכמה על החוזה
מבססת את החובה לקיים אותו, קרי לציית לחוק.
הובס, לוק ורוסו – הוגי האמנה החברתית המרכזיים. חיו בתקופת החילון של אירופה, ומתמודדים
עם הצורך לבסס סמכות חדשה ונפרדת מהסמכות הדתית.
| מה מטרת האמנה החברתית | מה כולל מצב הטבע | |
| כריתת ברית עם הריבון האבסולוטי הינה | מלחמת הכל בכל, אומללות ודלות, | הובס |
| הכרחית לטובת הגנה על הרכוש, החירות | מחסור. אין משמעות לזכויות. | |
| והחיים. | ||
| כדי להשתחרר מחוסר הוודאות ולייצר נורמות | שוויון מוסרי בין בני האדם, יש | לוק |
| אחידות לענישה, בני האדם המתאגדים | חובה לא לפגוע זה בזה. במצב | |
| לקהילה פוליטית, שמאצילה לשלטון את הזכות | הטבע, לכל אחד יש זכות להעניש | |
| לחוקק ולהעניש. לוק שם דגש על כך ששלטון | כל אחד אחר על פגיעה בזכויות | |
| מלוכני לא מבטא את סמכות העם, אלא רק | (זכות הענישה שווה בין כולם,) מה | |
| דמוקרטיה (ישירה.) | שיוצר חוסר וודאות. | |
| בניגוד להובס ולוק, שחושבים שאנשים זהים | לא מפרט, רק אומר באופן כללי | רוסו |
| פסיכולוגית לפני ואחרי כינון האמנה החברתית, | שבמצב הטבעי אנשים נתקלו | |
| רוסו חושב שהם משתנים: במעבר ממצב | בקשיים רבים מדי. | |
| הטבע לקהילה הפוליטית, בני האדם הופכים | ||
| לאזרחים ומעבירים מרצון את זכויותיהם לרשות | ||
| הכלל. אצל רוסו אין זכויות טבעיות, חוקי | ||
| המוסר עצמם הם תוצר של החברה ולכן | ||
| הזכויות מקבלות תוכן רק במצב החברתי. |
מובנים של הסכמה:
.1 הסכמה מפורשת – למשל, חתימה על חוזה או מתן שבועה. הסוג המובהק ביותר של
הסכמה. קל להסכים שהסכמה מסוג זה מכוננת חובה.
.a אולם, באיזה מובן ההסכמה של האזרחים למדינה ניתנת מתוך רצון חופשי?
.2 הסכמה היסטורית – הסכמה שאירעה בעבר, ומחייבת את הדורות הבאים – כמו המעמד
התיאורטי של החתימה על החוזה החברתי.
.a אבל, לא ניתן לדעת אם באמת הייתה הסכמה כזאת. וגם אם כן, למה אנחנו, בתור
אנשים שלא הסכימו באופן אישי, מחויבים אליה?
.3 הסכמה שבשתיקה – אי הבעת חוסר-הסכמה כמוה כהסכמה. שימוש בטובין ציבוריים
(כבישים, בתי"ס, ביטחון) הוא סוג של הסכמה בשתיקה. לוק – אפילו בעלות על
נכס זמני או תושבות קבועה היא סוג של הסכמה בשתיקה.
.a הבעיה – אנשים לא תמיד מודעים לכך שהשימוש בטובין מבסס הסכמה, וגם אם
כן, לא תמיד יש אפשרות ממשית לעזוב (שאלת הכפייה – "משל האנייה" של דיוויד
יום.)
.4 הסכמה היפותטית – גם אם לא הובעה הסכמה, ניתן להניח שהאדם הסביר/רציונלי היה
מסכים תחת התנאים הנכונים (למשל ניתוח מציל חיים על חולה חסר הכרה.)
.a דבורקין – הסכמה היפותטית איננו "צורה חלשה של חוזה," היא איננה חוזה כלל.
מעבר לכך, אם האדם הרציונלי באמת היה מסכים במצב אידיאלי, הסיבות להסכמה ההיפותטית מהוות הצדקה לכשעצמן, ולא עצם ההסכמה. לכן, אי
אפשר להשתמש בהסכמה היפותטית כמה שמבסס את הצורך לציית לחוק.
.5 הגרסה הדמוקרטית של ההסכמה – במדינה דמוקרטית, מי שמצביע בבחירות מקבל
על עצמו, בצורה עקיפה, את סמכות המדינה.
.a הצבעה בבחירות עשויה להיות מסיבות רבות. היא לא בהכרח מבטאת קבלה
(מודעת) של סמכות המדינה.
.b האם זה אומר שמי שלא מצביע לא מחויב לציית לחוקים?
.2 טיעון אסירות התודה
רוס (פלורליזם) – קיימת חובה facie prima להיטיב עם מי שמיטיב אתנו. היתרון הוא
שהחובה הזו לא תלויה בהסכמה מפורשת. הטיעון של ווקר (בעקבות רוס:) המדינה מיטיבה עם הפרט, ולכן יש לו חובה לציית לחוק. מבנה הטיעון: לכל מי שמקבל הטבות יש חובה מתוך אסירות תודה כלפי נותן ההטבה ß כל אזרח מקבל הטבות מהמדינה ß אי ציות לחוק פוגע במדינה ß לכל אזרח יש חובה מתוך אסירות תודה
לציית לחוק.
התנאים כדי שהטיעון יהיה תקף:
)1 המאמץ שכרוך בהטבה – כדי שהמיטיב יהיה זכאי לאסירות תודה, הטובה צריכה
להיעשות תוך מאמץ.
.a איזו הקרבה המדינה כישות עושה עבורנו?
)2 מניעי המיטיב – הטובה חייבת להיעשות מתוך כוונה ומתוך דאגה לטובתו של המוטב.
.a למי אנחנו חייבים תודה – לחוקים, לריבון, למחוקקים או לאוכפי החוק? ואם הם
מיטיבים אתנו במסגרת מילוי תפקידם, למה יש לנו חובה כלפיהם?
)3 מידת החשיבות של הטובה עבורנו – אין חובה להיות אסירי תודה על טובות שאנחנו
לא מעוניינים בהן (אפילו בדיעבד.)
.a אם הייתי מעדיף את מצב הטבע על פני המצב המדינתי, בכלל לא בטוח שהמדינה
עושה לי טובה (חזרה לשאלת האמנה החברתית.)
)4 הציות לחוק כדרך לביטוי אסירות תודה – גם אם יש חובה להכיר טובה, לא ברור למה
דווקא ציות לחוק הוא המימוש שלה.
- חובה שלמה – האופן למימוש החובה מוגדר. למשל, אם נתתי הבטחה מסוימת,
עליי לעמוד במה שהבטחתי.
- חובה לא שלמה – האופן למימוש החובה לא מוגדר. למשל, לא ברור כיצד נכון
לממש את החובה לגדל ילדים במסירות.
לדעת רוב האנשים, חובת אסירות התודה היא חובה לא שלמה. אם יש לאזרחים חובה של
אסירות תודה כלפי המדינה, הם יכולים להפגין זאת בדרכים אחרות, לאו דווקא ציות לחוק.





