בעיות בתועלתנות – :#2 טיעון משיקולי צדק – אם הפעולה ממקסמת את סך התועלת, אבל המשמעות בפועל היא
מקסום ההנאה של אדם רע לעומת אדם טוב, האם היא באמת מוסרית? תיקון אפשרי – ,JAU תועלתנות המבוססת על הדוניזם מתוקן לצדק (פרד פלדמן.) תיאוריה זו לוקחת בחשבון את רמת הזכאות של אדם להנאה או כאב, בנוסף לכמות ההנאה והכאב הכוללת הנגרמת. פעולה היא מוסרית אם היא ממקסמת
עהמצ.
בעיות בתועלתנות – :#3 בעיית הקרובים והיקרים – הציווי של AU הוא למקסם את התועלת ההדונית. אם AU אמיתי, אז
זה לא מוסרי להעדיף את טובת משפחתך על טובת אנשים זרים (למשל – בעיית הניתוח של מל וטים.) במקרה זה, אחד
היתרונות של AU – היותה חסרת פניות ושוויונית מבחינה מוסרית – הופך לחיסרון משמעותי. אפשרויות לפתרון: אם נרצה לקבל את ההנחה שזה לא מוסרי להעדיף את טובת משפחתך, נצטרך ללכת בניגוד לאינטואיציה האנושית שלנו. יכול להיות שבמקרה זה האינטואיציה שלנו טועה. כדי להסביר מדוע השיפוט האינטואיטיבי שלנו מוטעה, צריך להבחין בין שתי דרכים שונות לקטלג פעולות: לפי היותן מוסריות/לא מוסריות ולפי היותן ראויות
לשבח/גנאי. במקרה של אדם שמעדיף את טובת משפחתו על פני טובתם של זרים (כמו מל,) אפשר לטעון שהפעולה שלו
לא מוסרית, אך יחד עם זאת אין לגנות אותו על פעולתו. תיקון אפשרי – EUU – utilitiriaism Utility .Expected במקום הדרישה למקסם את התועלת ההדונית, נדרוש למקסם את התועלת הצפויה. תועלת צפויה – הסכום של המכפלות של ההסתברויות והערכים ההדוניים עבור כל תוצאה
אפשרית. על-פי תורת ההחלטות, מקסום התועלת הצפויה הינו הפעולה המתבקשת ע"י סוכן רציונלי.
– השפעה אפשרית של EUU על בעיות חוסר ודאות (למשל הרופאה והחולה הגוסס, ברוס והכפתורים) – על פי ,EUU
פעולה תיחשב מוסרית, ואף חובה מוסרית, כל עוד היא ממקסמת את התועלת הצפויה, גם אם במבחן המציאות היא
מביאה לתוצאות גרועות. – השפעה אפשרית של EUU על "בעיית הקרובים והיקרים" – הסוכן יכול לשער בצורה טובה יותר את השפעת פעולותיו על משפחתו ויקיריו, בגלל שהוא קרוב אליהם ומכיר אותם. ייתכן שהוא אינו יכול להיות בטוח באותה מידה לגבי התוצאות של פעולותיו לגבי הזולת. לכן במקרים מסוימים, יכול להיות שבחירתו של הסוכן להעדיף את קרוביו ניתנת להצדקה
מטעמים אלה.
בעיות בתועלתנות – :#4 בעיית השימושיות – קיים טיעון התוקף את התועלתנות מכיוון שבמצבים מסוימים אי אפשר, או
לא נכון, להשתמש בה כפרוצדורה לקבלת החלטות. [אם יש מצבים בהם אי אפשר להשתמש ב,AU- אז AU שקרי ß ישנם מצבים כאלה ß AU שקרי.] ביילס )BALES( בוחן את הטיעון הזה ודוחה אותו, מפני ששימושיות לא נוגעת לערך האמת של הטענה. האמת המוסרית עשויה להיות בלתי שמישה, ולכן עלינו להפריד בין מוטיבציה תיאורטית לאתיקה
נורמטיבית, לבין מוטיבציה מעשית לאתיקה נורמטיבית.
בעיות בתועלתנות – :#5 בעיית קיום ההבטחות [אם AU אמיתי, אז זו חובה מוסרית להפר הבטחה/להפר אמון כדי
למקסם את התועלת ההדונית ß זה לא מוסרי להפר הבטחה ß AU שקרי.] :#6 בעיית קוצר האיברים {אם AU אמיתי, אז זו חובה מוסרית להרוג מטופל אחד ללא הסכמתו כדי להשתמש באיבריו ולהציל חיים של רבים ß זה לא מוסרי להרוג אדם ללא הסכמתו ß AU שקרי.] המסקנה – לפי האינטואיציה הרווחת, יש דברים שאסור לעשות, גם אם הם יביאו
לתוצאות המיטביות. ב,AU- המטרה תמיד מקדשת את האמצעים: )1( אין הבחנה בין "לעשות" (לגרום אקטיבית) לבין "לאפשר" (לגרום פאסיבית.) )2( אין מושג יסודי של זכויות או של מחויבות לכללי היסוד ולנורמות של החברה. )3( אין שום סוג פעולה שהוא אסור א-פריורית (רצח, שקר,) והכל מותר מוסרית (ואף חובה מוסרית) בהנחה שהוא מוביל למקסום
התועלת ההדונית.
1ב) דאונטולוגיה
תיאוריות טלאולוגיות – קדימות הטוב על המוסרי. מה שקובע את המעמד המוסרי של פעולה זה היחס של הפעולה
לטוב. ,AU שמאמצת עיקרון תוצאתני לקביעת מוסריות של פעולות, היא סוג של גישה טלאולוגית. תיאוריות דאונטולוגיות – קדימות המוסרי על הטוב. אם פעולה אינה עולה בקנה אחד עם המוסרי, אין לבצע אותה, גם אם התוצאה שלה תהיה טובה מבחינה מוסרית יותר מאשר הפעולה האלטרנטיבית. מוסריות היא תכונה של פעולות, לא
של תוצאות. הנציג הבולט של התיאוריה הינו קאנט.
העקרונות הבסיסיים שמציג קאנט:
)1 הבסיס של המוסר הוא רציונליות. המקור הבסיסי של המוסר נעוץ ביכולתנו לקבל החלטות באופן רציונלי
ובקיומו של רצון עצמי. המוסר חל על כל יצור רציונלי, לכן מקורו אינו יכול להיות הנאה/תשוקה.
)2 הבחנה בין סוגי הטוב – מצוינות: סוג של טוב שתלוי בצרכים וברצונות. טוב מוסרי: תלוי אך ורק ברציונליות של
הסוכן.
)3 הדבר היחיד שהוא טוב באופן אינטרינזי זה רצון טוב. יתר התכונות הטובות תלויות בהקשר – חכמה, יופי, הנאה הם טובים רק כתלות באופן שבו מגשימים אותן. קאנט סבור שלפעולה אין ערך מוסרי אם היא אינה
מבוצעת למען המוסר לבדו.
)4 לפעולה יש ערך מוסרי רק אם היא מבוצעת באופן מודע לשם מילוי הציווי המוסרי. אם אותה פעולה מבוצעת ע"י אנשים שונים בשל שיקולים שונים – מאינטרס עצמי/ מידידותיות/ למען קיום הציווי המוסרי – רק לפעולה
שמבוצעת למען קיום החובה המוסרית יש ערך מוסרי [משל הסוחרים והעודף.]
