הדרישות הבסיסיות של הכרעות רציונליות – )1( הבנת הסיטואציה )2( הבנת מרחב האפשרויות )3( בחירת פעולה באופן
רציונלי. בחירה רציונלית היא ביטוי לאוטונומיה של האדם (ממשל עצמי.) maxims "(כללים מעשיים)" – עקרון סובייקטיבי של הרצון. לפי תפיסת קאנט, האדם מחיל על עצמו כללים מעשיים
באשר לאופן הפעולה שלו ומבצע בחירות בהתאם להם. המבנה של כלל מעשי הוא: בכל פעם שאני =(סיטואציה,)
אני =(פעולה.)
הבחנה בין כלל מעשי לציווי (לפי קאנט🙂
– כלל מעשי – כלל שעל בסיסו אנחנו פועלים (עובדה פסיכולוגית.)
– ציווי – כלל האומר כיצד ראוי לפעול (דרישה נורמטיבית.) קאנט מבדיל בין שני סוגים של ציווים:
.1 ציווי היפותטי – מה עליי לעשות כדי להשיג מטרה [אם אני רוצה להיות נגן כינור טוב, אני צריך להתאמן כל
יום.] ציוויים אלה תלויים בשאיפות וברצונות שלנו, ולכן הם חסרי משמעות מבחינה מוסרית.
.2 ציווי קטגורי – ציוויים שחלים עלינו פשוט מתוקף היותנו רציונליים, ללא תלות בשאיפות וברצונות שלנו.
קאנט מאמין שיש ציווי קטגורי אחד, החל על כולם, ומנסח אותו במס' דרכים שונות4. הניסוח הרלוונטי לנו הוא הניסוח הראשון. הציווי הקטגורי של קאנט imperative( -categorical )Cl1 – פעולה היא מוסרית אםם הכלל המעשי של הפעולה )maxim( ניתן להכללה. פעולה היא מוסרית אםם הסוכן יכול באופן קונסיסטנטי לרצות שהכלל המעשי של
הפעולה יהיה לחוק אוניברסלי.
כיצד קובעים האם פעולה היא מוסרית – כזכור, בכל פעם שאדם פועל, הוא תמיד פועל (במודע או שלא) על בסיס עיקרון מעשי כלשהו. כדי לקבוע האם הפעולה של הסוכן היא מוסרית, עלינו לשקול מה יקרה אם כולם תמיד יפעלו על בסיס כלל
מעשי זה. כדי שכלל מעשי יהיה ניתן להכללה, עליו לעמוד בשני תנאים:
4 לדעת קאנט הדרכים האלה אקוויוולנטיות, אך מרבית החוקרים של כתביו לא מסכימים שזה כך.
– אפשריות – יהיה אפשרי שכולם יפעלו על בסיס כלל זה. אם לא ניתן אפילו לחשוב על כלל מעשי כחוק
אוניברסלי ללא סתירה, יש סתירה בתפיסה.
– רצון – הסוכן יכול לרצות באופן עקבי שכולם יפעלו על בסיס כלל זה. אם לא ניתן לרצות שהכלל מעשי יהיה חוק
אוניברסלי, יש סתירה ברצון.
o חידוד: CI1 אינו מביא בחשבון את הסבירות שהפעולה שלי באמת תשפיע על הפיכתו של הכלל
המעשי לפיו פעלתי לחוק אוניברסלי, אלא רק את השאלה התיאורטית האם הייתי רוצה שהוא יהפוך
לחוק אוניברסלי.
הכלל המעשי של הבטחות שווא. לפי קאנט, הכלל נכשל בתנאי הראשון של אפשרות ההכללה, כיוון שהוא חותר תחת עצמו. המוסד של הבטחות לא היה מתקיים אם כולם היו מיישמים את הכלל המעשי של הפרת הבטחות
דוגמאות:
–
– הכלל המעשי של הימנעות מעזרה לאחרים "(כל אחד לעצמו.)" הכלל עומד בתנאי הראשון (אפשרי שהוא יהיה
חוק אוניברסלי,) אולם, לטענת קאנט, אדם רציונלי היה רוצה שיעזרו לו כשהוא יזדקק לכך, ולכן אי אפשר לרצות
שהוא יהיה לחוק אוניברסלי.
בעיות בCI1- #1 – לא כל פעולה רלוונטית מבחינה מוסרית. לפי הניסוח של קאנט, כל פעולה ניתנת להערכה מוסרית, אבל זה לא נכון לגבי כל בחירה בחיים. [לדוגמה, המשקיע שמושך את כספו מהבנק כשמדד המניות מגיע לרף מסוים. אם כל המשקיעים ינסו למשוך את כספם מהבנק באותו זמן, הכלכלה תתמוטט. אבל אין לנו כל סיבה לחשוב שהכלל המעשי
של המשקיע קשור לשיקולים מוסריים.]
בעיות בCI1- #2 – ניתן להגדיר כללים מעשיים "יעודיים" לכל סיטואציה, כך שהכללתם תהיה אפשרית. לכל פעולה
ניתן להגדיר כלל מוסרי מאוד ספציפי שיאפשר למושא הפעולה להימנע מסתירה בתפיסה או סתירה ברצון [לדוגמה – מותר להבטיח הבטחות שווא רק אם השעה עכשיו 15:39 ואנחנו נמצאים בירושלים.) ניתן גם להגדיר כלל מעשי שאומר
שבכל פעם שאני אדם X =(אני,) אני אעשה כל מה שבא לי. זה אומר שמאוד קל "לעקוף" את הציווי הקטגורי.
תשובות אפשריות –
.1 להגדיר מחדש את הכלל המעשי "האמיתי" – אנחנו יודעים, שהכלל המעשי "האמיתי" שעל בסיסו אנחנו פועלים
אינו בהכרח הכלל המוסרי שאנחנו אומרים לעצמנו (ולאחרים) שעל בסיסו פעלנו [וולטר ב"-שובר שורות.]" .2 קביעת הגבלות על מה יכול להיחשב ככלל מעשי. אפשר להגדיר "סוגי סיטואציות," ועל בסיסם לקבוע מגבלות
לכללים מעשיים אפשריים, תוך התניה שלא יהיו ספציפיים מדי.
בעיות בCI1- #3 – יש הבדל בין הרצונות של אנשים שונים. לפי האתיקה של קאנט, אם הסוכן היה יכול ומוכן להכליל
את הכלל המעשי , הפעולה שלו היא מוסרית. אפשר לדמיין מצב של אדם שהרצונות שלו הם בלתי מקובלים בחברה, ועל
אף שהוא היה מוכן להפוך אותם לחוק אוניברסלי, אנחנו כחברה לא יכולים לקבל זאת [למשל, סמי הסוטה.] במובן זה,
CI1 חשוף לביקורת דומה לביקורת שניתן להעביר על כלל הזהב.5 תשובות אפשריות: ,CI1 בניגוד לכלל הזהב, בוחן האם מבצע הפעולה היה יכול לרצות באופן רציונלי/קונסיסטנטי שהכלל המעשי יהיה לחוק אוניברסלי. במקרה של אדם שסובל, למשל, מסטייה נפשית, ניתן לטעון שהרצונות )WISH( שנגרמים
כתוצאה מהסטייה הנפשית שלו אינם זהים לWILL- .RATIONALY
5 "כלל הזהב" – פעולה P היא מוסרית אם ורק אם האדם שמבצע את הפעולה (הסוכן) מתייחס בפעולתו לאחרים, כפי שהיה רוצה שאחרים יתייחסו אליו.
בעיות בCI1- #4 – לפי קאנט, הציווי הקטגורי גורס שאסור לשקר אף פעם. רבים מתומכי האתיקה של קאנט לא
מקבלים את ההנחה הזו, אבל לפי קאנט עצמו, נובע מCI1- שאסור לשקר בשום מצב. אפשר לדמיין סיטואציה שבה
מישהו נמצא בסכנת חיים, וניתן להציל אותו ע"י שקר [דוגמת הרוצח המשוגע בדלת.]
תשובות אפשריות – )1 שינוי האינטואיציה – אסור לשקר בשום מקרה.
)2 לחלוק על קאנט בנוגע לאפשרות ההכללה של מצבים בהם מותר לשקר, ויצירת כלל מעשי חדש. לדוגמה, "בכל
פעם שאני במצב בו אני יכול להציל חיים על ידי כך, אני אשקר." )3 ניסוח חדש של CI1 באופן פחות נחרץ. למשל – מזה שכלל מעשי אינו ניתן להכללה לא נובע שהפעולה שהסוכן
מבצע היא לא מוסרית, אלא רק שפעולות כאלה נוטות להיות לא מוסריות.





