אנקסימנס אומר שהאוויר הוא האל. יש להבין מדברים אלה [שהוא התכוון ל] כוחות שחדורים ביסודות או בגופים. (אאטיוס)
אנקסימנדרוס השאיר את אנקסימנס כממשיך ותלמיד. הוא ייחס את כל הסיבות לדברים לאוויר האין סופי, ולא שלל את קיום האלים, אך האמין שהאוויר לא התהווה בגללם, אלא שהם נולדו מהאוויר. (אוגוסטינוס, עיר האלוהים)
הקשר בין הנפש והאוויר
אנקסימנס טען שהאוויר הוא הראשית של הדברים הקיימים. ממנו הכל מתהווה ואיליו הכל מתכלה. כמו שהנפש שלנו, הוא אומר, בהיותה אוויר מחזיקה אותנו, כך גם מחזיקה הנשמה (פנויימה) והאוויר את כל היקום. (אוויר ונשמה הם סינונימיים כאן). גם הוא טועה בכך שהוא חושב שהדברים החיים מורכבים מאוויר או נשימה הומוגניים. (אאטיוס)
אנקסימנס- כמו אנקסימנדרוס, הוא טוען שהטבע המהווה בסיס הוא אחד ואין סופי, אך לא חסר הגדרה, אלא מוגדר כאוויר. זה בעצם היסוד שאינו קר, אינו חם ואינו בעל מאפיינים מסוימים. טענתו היא שככל שהאוויר יותר דחוס, הוא יותר קשיח. כשהוא דק הוא אש וכשהוא עבה יותר הוא דברים אחרים כמו ענן, מים, אדמה ואבנים. התנועה היא נצחית, בעזרתה השינוי מתהווה. הוא משתמש בעיקרון מדעי ולא בעיקרון אנתרופומורפי כמו אנקסימנדרוס. הוא מנסה להראות ששינוי איכותי יכול להיות נמדד בשינוי כמותי.
מנגנון השינוי: המהות היא אויר, וקור וחום הם תופעות לוואי של השינויים. כמו שהאוויר מחזיק את האדם.
קסנופנס מקולופון (נולד 570)
טענות קסנופנס נגד תפישת האלים המסורתית
פרג. 11: הומרוס והסיודוס ייחסו לאלים את כל הדברים המבישים והמגונים שבין בני האדם: לגנוב, לנאוף ולהונות אחד את השני. (סקסטוס אמפיריקוס)
פרג. 14: אך בני האדם חושבים שהאלים נולדו, ושיש להם בגדים, דיבור וגופים כמו שלהם. (קלמנס)
פרג.16: האתיופים חושבים שהאלים שלהם פחוסי אפים ושחורים, והתראקיים שהאלים שלהם כחולי עיניים ואדמוניים. (קלמנס)
פרג.15: אם לפרות וסוסים או אריות היו ידיים או היו יכולים לציר בידיהם ולבצע את אותן פעולות שבני האדם יכולים, הסוסים היו מציירים את דמות האלים כסוסים, והפרות בדמות פרות, והיו יוצרים להם גופים כמו אלה שיש להם עצמם. (קלמנס)
טענותיו החיוביות של קסנופנס אודות האל
פרג.23: אל אחד, גדול ביותר בין בני אלים ובני אדם, ואינו דומה לבני תמותה בגוף או במחשבה. (קלמנס)
פרג. 25-6: תמיד נשאר באותו מקום, מבלי לזוז כלל, וכלל לא מתאים לו לזוז למקום כלשהו בזמן מהזמנים, אלא ללא כל מאמץ הוא מרעיד הכל בעזרת שכלו. (סימפלקיוס, על הפיסיקה של אריסטו)
פרג.24: כולו רואה, כולו חושב וכולו מקשיב. (סקסטוס אמפיריקוס)
מגבלות הידע האנושי
פרג.34: אף אדם אינו יודע ולא ידע את האמת אודות האלים ואודות כל הדברים שאני מדבר עליהם. שהרי גם אם יצא לו לומר את האמת השלמה, הוא עצמו לא ידע זאת. שכן הסברה מכוננת (טטוקטי) על כולם. (סקסטוס אמפיריקוס)
פרג.18: האלים לא הראו הכל לבני האדם מלכתחילה. אלא במהלך הזמן כאשר הם מחפשים הם מבינים טוב יותר. (יוחנן איש סטובי)
פרג.38: לו לא היה האל יוצר דבש, היו בני האדם טוענים שתמרים מתוקות הרבה יותר. (הרודיאנוס)
קסנופנס- אנחנו נותנים לאלים שלנו את התכונות שלנו. עמים ג'ינג'יים חושבים שהאלים הם ג'ינג'יים והאתיופים חושבים שהם פחוסי אפים ושחורים. אם סוסים ופרות היו יכולים לצייר, סביר שהיו מציירים את האלים כסוסים ופרות. אין לנו סיבה טובה לחשוב שהם דומים לנו. הם יכולים להיות דומים לכל דבר שיצייר אותם ויאמין בהם. לכן, כנראה שיש אל גדול יותר מכל האלים, שגדול יותר במחשבתו מכל האלים ובני האדם, ואינו דומה לבני תמותה בגוף או במחשבה. האל הזה תמיד נשאר באותו המקום, מבלי לזוז. אין לו סיבה לנוע, כי תזוזה היא למי שלא יכול להשפיע מרחוק. הוא גדול וחזק ויכול להשפיע מרחוק ולכן אין לו סיבה לזוז. הוא לא מוגבל בשום צורה. הוא משפיע על דברים מרחוק בעזרת שכלו. אין לו אוזניים, הוא כולו שומע, ואין לו עיניים, הוא כולו רואה וכולו חושב.
הוא מסביר שאי אפשר לדעת את האמת על האלים, יש הבדל בין להגיד את הדברים הנכונים לבין לדעת שההיגד הוא נכון. המסקנה היא הגיונית אבל אין דרך לבדוק אם הוא צודק. הסיבה היא שהעולם הקונספטואלי שלנו מבוסס מהתנסות, ולכן הוא לא יכול לחרוג מההתנסות. אם לא היינו חיים בעולם בו יש דבש, לא היינו חושבים שדבש הוא הדבר המתוק ביותר, אלא תמרים. לכן, יכול להיות שיש דברים שלא קיימים בניסיון שלנו ולכן אותם לא נוכל לתפוס.
האדם משליך את התפיסה שלו על האל.





