לוק – המסכת השנייה על הממשל המדיני. מצב הטבע של לוק הוא שוויון מוסרי בין שני
האדם (לא רק שוויון פיזי, כמו אצל הובס.) כולם כפופים באופן שווה לחוק הטבעי.
לוק מגדיר בכתביו את הזכויות הטבעיות: הזכות לחיים (ושלמות גופנית,) הזכות לחירות, הזכות
לקניין.
פרשנויות למקור הזכויות הטבעיות אצל לוק:
.1 תיאוריית הבריאה – מכיוון שהעולם נברא ע"י אלוהים, כל בני האדם הם הקניין של אלוהים, והוא היחיד שיכול לקבוע את גורלם. מכיוון שאלוהים מעוניין בהמשך קיומו של
המין האנושי, אין לאף אחד זכות לפגוע בקניין של אלוהים – כלומר, לא בעצמו ולא
באחרים "[רכוש צה"ל.]" .2 תיאוריית הבעלות העצמית – כל אדם הוא הבעלים העצמאי של גופו. זכויות הקניין שלו
מונעת מאחרים לפגוע בו. לכן אין זכות לאף אדם לפגוע באף אדם אחר (מכאן הזכות
לחיים) או למנוע מאדם אחר לעשות בגופו כרצונו (מכאן הזכות לחירות.)
יש סתירה מסוימת בין תיאוריית הבריאה לתיאוריית הבעלות העצמית בכל הקשור
לזכות הקניין על הגוף. תיאוריית הבריאה מסתמכת על התיאוריה הנוצרית, שאוסרת על פגיעה
עצמית. לעומת זאת, תיאוריית הבעלות העצמית לא שוללת פגיעה עצמית.
נקודות חשובות:
.1 על פי לוק, במצב הטבע יש זכות כמעט מוחלטת להעניש את מי שמפר את החוק הטבעי. העונש יכול להיות חמור עד כדי מוות. מותר להרוג אדם גם על פשע שאיננו רצח, כלומר – עונש לא מידתי, שבעצמו מבטא פגיעה בזכויות החיים, הקניין
והחירות של הפושע. זה יכול להוביל למלחמה כוללת, ואכן הרצון למנוע את מצב
המלחמה הוא אחת ההצדקות העיקריות לחתימת האמנה החברתית.
ענישה במצב הטבעי אצל לוק – לוק מציג שני נימוקים מרכזיים להצדקת ענישה חמורה במצב
הטבעי, גם במחיר פגיעה בזכויות הטבעיות של הפושע.
)1 יש לפעמים צורך בענישה לשם הרתעה – גם של הפושע עצמו וגם של פושעים אחרים. כלומר, לפעמים ההצדקה לפגיעה תהיה כדי להרתיע אחרים. טיעון בעייתי, כי
יש בו ממד תועלתני. )2 מי שפגע באדם אחר, הוציא את עצמו במודע מקהילת האנשים שכפופים למשפט
הטבעי "(הכריז מלחמה על המין האנושי כולו.)" מכיוון שכך, הזכויות שלו בטלות, כמו
חיה מסוכנת שפוגעת בקהילה. טיעון קיצוני מאוד.
.2 בשתי התיאוריות, נדרשת הצדקה של הזכות הטבעית לקניין. דרוש מהלך
שיאפשר להצדיק קניין חיצוני, מעבר לבעלות העצמית על גופי.
כיצד זכות הקניין היא זכות טבעית?
)1 תיאוריית הבריאה – אלוהים נתן לבני האדם את העולם במשותף, אך כדי לעשות בו שימוש צריך להפקיע חלקים ממנו לשימוש פרטי. אבל זה טיעון חסר, כי הוא לא מבסס
זכות קניין ספציפית לגבי משהו ספציפי (למה משהו הוא שלי ולא של מישהו אחר.)? )2 תיאוריית הבעלות העצמית – כשאדם מפקיע חלק מהעולם לשימושו הפרטי, הוא
מערבב בו את עבודתו. מכיוון שעבודתו של כל אדם היא חלק ממנו, מכאן שהוא מערב
חלק מעצמו בדבר שהוא תובע עליו זכות קניין.
המעבר ממצב הטבע לקהילה הפוליטית אצל לוק – לפי לוק, הזכויות הטבעיות קיימות ללא תלות בחוק או במדינה. במעבר ממצב הטבע למצב הפוליטי, בני האדם אינם מאבדים את זכויותיהם הטבעיות, אלא רק מסמיכים את השלטון לדאוג לקיום הזכויות האלה. חוק המדינה צריך להתבסס על החוק הטבעי הסמוי, ולהתפרש לאורו. הלגיטימיות של הריבון נובעת מההגנה שהוא מספק לזכויות הטבעיות של האזרחים. אם, למשל, השלטון לא יגן בצורה
אפקטיבית על הזכויות של האזרחים, הוא יאבד את הלגיטימיות שלו לשלוט.
זכויות טבעיות אצל הארט הארט – הזכות הטבעית היחידה היא הזכות להיות חופשי. זה טיעון על תנאי – אם נרצה
לבסס שקיימות זכויות מוסריות כלשהן, אז צריך להניח שקיימת לפחות זכות טבעית אחת, ולפי הארט זו הזכות להיות חופשי. זו זכות טבעית כי היא שייכת לכל בני האדם באופן שווה, לא נוצרת
באמצעות פעולה רצונית (חתימה על חוזה/הבטחה) והיא אינה פריבילגיה או זכות מיוחדת.
זכויות מיוחדות – זכויות הנובעות מתוך אינטארקציה (הבטחה/הסכמה,) יחסים טבעיים
(למשל, יחסים משפחתיים) או הוגנות (שיתוף פעולה במסגרת פעולה קולקטיבית.)
הארט: אם יש זכויות מיוחדות ß יש זכות טבעית לחירות.
זכויות הנובעות מתוך אינטראקציה: זכויות אלה נוצרות על בסיס רצוני. לכן, ההכרה בהן מחייבת את קיומה של הזכות הטבעית לחירות. אם ההבטחה ניתנה תחת כפייה – כלומר, תוך
פגיעה בזכותי לחירות – היא לא מייצרת זכות מיוחדת.
זכויות הנובעות מתוך הגינות: כאשר אדם הוא חלק מפרויקט של שיתוף פעולה למען ייצור
טוב משותף, קיימת חובה מוסרית כלפי המשתתפים האחרים לא להיות "נוסע חופשי." הזכות לחירות היא שווה מטבעה. אם במסגרת הפרויקט המשותף אני לא מגביל את חירותי במידה שווה לאחרים, אנחנו לא חופשיים במידה שווה. אבל, חייבים להסתייג – אולי הזכות
הטבעית לחירות היא לא באמת שווה?
זכויות הנובעות מתוך יחסים טבעיים: המקרה המורכב. הארט יכול לטעון שהורים בחרו באופן וולונטרי להגביל את חירותם ע"י הבאת ילדים לעולם, אבל הילד לא בחר בעצמו להיוולד. אפשר
לטעון שילד הוא לא אוטונומי, אבל זה מסתבך.
הקבלה לשאלת החובה לציית לחוק – מדובר בצד השני של המטבע: החובה לציית לחוק מבטאת זכות של הריבון לדרוש מהאזרחים לציית לחוק. גם אצל לוק וגם אצל הארט, יש התנגדות לחובת הציות לחוק כחובה טבעית. אצל לוק, החובה לציית לחוק נובעת מהסכמה (אמנה
חברתית.) אצל הארט, היא נובעת מעיקרון ההגינות.
ההצדקה המוסרית של זכויות עד עכשיו הנחנו שקיימות זכויות. אבל מה ההצדקה היסודית לכך? שתי תיאוריות מתחרות
בפילוסופיה העכשווית:
.1 תיאוריית הרצון – ביסוס מדאונטולוגיה. הבסיס לזכויות הוא הגנה על אוטונומיה של
בעל הזכות.
.2 תיאוריית האינטרס – ביסוס מתועלתנות. הבסיס לזכויות הוא הגנה על אינטרסים
בסיסיים של בעל הזכות.
