הארט – תיאוריית הרצון: הבסיס לזכויות הוא הגנת האוטונומיה של בעל הזכות – הגנה על החירות של הפרט לשלוט על החובות של אחרים כלפיו. זכות שיש למישהו אחד היא הגבלת חירותו של מישהו אחר. אם למישהו יש חובה כלפי, זה אומר שהגבלתי את חופש הפעולה שלו
(מפני שהוא חייב למלא את החובה כלפי.) המשמעויות של תיאוריית הרצון:
- כל הזכויות הן לא רק תביעה מסדר ראשון, אלא גם כוח לוותר על זכות התביעה.
- ההצדקה המוסרית –הצורך להגן על האוטונומיה של הפרט.
- לבעל הזכות יש כוח לוותר על הזכות שלו.
- להפר זכות = לפעול בניגוד לרצון בעל הזכות.
- ישות היא בעלת זכויות רק כשיש לה כוח לתבוע או לוותר על קיום הזכות.
- ישות יכולה להיות בעלת זכויות רק אם היא אוטונומית ויש לה יכולת לתבוע את מימוש
הזכות/ לוותר על התביעה. מכך נובע שייתכנו גם ישויות שאינן בעלות זכויות, אבל עדיין
יכולות להיות לנו חובות כלפיהן.
ביקורות:
o האם כל הזכויות שלנו ברות וויתור?
o האם כל הזכויות הן זכויות תביעה?
o ההבחנה בין יצורים אוטונומיים לבלתי אוטונומיים פירושה שלהרבה ישויות שהיינו רוצים
לטעון שיש להם זכויות, אין זכויות, למשל – תינוקות, בע"ח, אנשים חולים בנפשם.
יוסף רז – תיאוריית האינטרס: תיאוריה שנוסחה במקור ע"י בנת'ם. לפי התיאוריה, זכות=אינטרס.
הבסיס לזכויות הוא הגנת האינטרס של בעל הזכות. לאדם יש זכויות רק אם היבט של
הרווחה שלו מצדיק הטלת חובה על מישהו אחר. המשמעויות של תיאוריית האינטרס:
- זכויות וחובות נובעות מהאינטרס של בעל הזכות.
- ההצדקה המוסרית –הצורך להגן על רווחת הפרט.
- זכות לא תלויה ברצון בעל הזכות, ולכן גם לא ניתן לוותר על זכאויות.
- להפר זכות = לא לפעול לפי החובה להגן על האינטרס של בעל הזכות.
- ישות יכולה להיות בעלת זכויות רק אם לרווחה שלה יש ערך לא אינסטרומנטלי (כמו בני
אדם, וייתכן שגם ישויות נוספות.)
ביקורות:
o איך נקבע מהם ההיבטים החשובים של רווחת הפרט? (מניעת אינפלציה של זכויות.)
o איך נמנע אינפלציה של בעלי זכויות? ניתן לומר על הרבה ישויות שהן בעלות אינטרסים
(עוברים, בע"ח, אנשים מתים.) o אינטרסים של צד שלישי – בעיה טכנית. מי בעל האינטרס במקרה בו נתתי הבטחה לאדם
מסוים, שתקפה לגבי אדם אחר? למשל, הבטחה לשמור על הילד של השכן.
| תיאוריית האינטרס (יוסף רז) | תיאוריית הרצון (הארט) | |
| הגנה על האינטרס של בעל הזכות. | הגנה על חירותו של בעל הזכות
לשלוט על החובות של אחרים כלפיו. |
הבסיס לזכויות |
| הגנה על הרווחה של בעל הזכות. | הגנה על האוטונומיה של בעל הזכות. | ההצדקה המוסרית
לזכויות |
| לא, הזכות לא תלויה ברצון של בעל | כן, בעל הזכות רשאי לוותר על זכות | האם ניתן |
| הזכות. | התביעה שלו. | לוותר על
זכות? |
| לכל ישות שיש לה פרמטרים של
רווחה. |
ליצורים אוטונומיים בלבד. עם זאת, יכולה להיות לנו חובה גם כלפי ישויות
שאינן בעלות זכויות. |
למי יש זכויות? |
| לא לפעול לפי החובה להגן על | לא לפעול לפי הרצון של בעל הזכות. | מה זו הפרה |
| האינטרס של בעל הזכות. | של זכות? |
ביקורת על שיח הזכויות
שיח הזכויות היה משמעותי מאוד במהפכות של המאה ה18- וה,19- אבל היו הוגים שהתנגדו לו.
שלושה היבטים של ביקורת:
.1 הביקורת השמרנית – אדמונד ברק :)1790( זכויות טבעיות הן מושג תיאורטי מופשט, בזמן
שזכויות פוליטיות הן זכויות היסטוריות, פרטיקולריות, וברות הורשה. שיח הזכויות הוא
פשטני וכללי, ואינו מאפשר פשרות פוליטיות הדרגתיות הנחוצות לקיום של ממשל
תקין. .2 הביקורת התועלתנית – בנת'ם :)1795( זכויות טבעיות הן "הבל על קביים." מטרת
השלטון הפוליטי היא מקסום תועלת, וזכויות טבעיות בלתי ניתנות להפרה הן
מכשול בדרך להגשמת מטרה זו. בנוסף, הצגת זכויות טבעיות כבסיס ללגיטימציה של
השלטון זה מתכון להתדרדרות לאנרכיה, מכיוון שכל הפרה של זכות היא עילה למהפכה. .3 הביקורת המרקסיסטית-רדיקלית – מרקס :)1844( זכויות טבעיות הן אמצעי לשמר את
הסדר הבורגני הקיים. מרקס מבחין בין זכויות אזרח, שהן בעיניו חשובות, לבין זכויות
האדם, שלדעתו הן חסרות משמעות בלי ההקשר החברתי-כלכלי. לתפיסת מרקס, "זכויות אדם" הן זכויות האדם הבורגני, שמבוססות בראש ובראשונה על זכות הקניין, ונועדו לנתק אותו מהחברה ולהגן על ההון שברשותו. שיח הזכויות מייצר ניכור בין הפרט לבין החברה, שכן הוא מוביל כל אדם לראות בסובבים אותו מכשול
להגשמת זכויותיו.
