ישנן עוד תיאוריות אשר מסתמכות על דאונטולוגיה, ואינן התיאוריה הדאונטולוגית של קאנט. בקורס למדנו כמה שיפוטים
מוסריים דאונטולוגיים, אך אף אחד מהם אינו מתלכד לתיאוריה של ממש. מקרים ופתרונות – )1 דאונטולוגיית סף – ואריאציה של הדאונטולוגיה הקלאסית, שנועדה לתת מענה למקרים בהם
הדאונטולוגיה מתנגשת בבירור עם שיפוטים מוסריים אינטואיטיביים, בגלל שהיא מעניקה מעמד מוסרי לפעולות בלבד ולכן עשויה להביא לתוצאות הרסניות. לפי הואריאציה, עלינו לפעול לפי CI1 עד גבול מסוים. גם בדאונטולוגיית סף יש בעיות: בעיה #1 – כיצד קובעים היכן עובר הסף. בעיה #2 – כיצד מתמודדים עם מקרים פחות קיצוניים (למשל שקרים
לבנים,) כשהתוצאה שעומדת מנגד היא לא אסון אבל עדיין לא רצויה. )2 התיאוריה של פיליפה פוט (פתרון אפשרי לבעיית הקרון) – תיאוריה דאונטולוגית שבאה לתת פתרון לבעיה ידועה באתיקה, המוכרת בתור בעיית הקרון/הטרולי.6 לפי פוט, במקרה הראשון המוסר מחייב להסיט את הקרון, אך במקרה השני המוסר מחייב לא לדחוף את האיש השמן, על אף שבשני המקרים הדבר יוביל לאותה תוצאה בדיוק (מוות של 5
אנשים במקום של אדם אחד.) הנימוק של פוט – יש להבדיל בין שני סוגי חובות מוסריות: )1 חובות שליליות "(אל תעשה)" )2 חובות חיוביות "(עשה.)" לחובות "אל תעשה" יש משקל רב יותר מחובות "עשה." באמצעות ההבחנה הזו ניתן להסביר את ההבדל בשיפוט המוסרי שלנו לגבי מצבים כביכול דומים בתוצאותיהם, כמו המקרים השונים של
הקרונית.
)3 התגובה של ג'ודית תומסון לפיליפה פוט– תומסון טוענת שיש גורמים רלוונטיים מוסרית שפוט לא מתייחסת אליהם:
)1 אילו חזקות יש לאנשים – כלומר, מאיפה הם באים ומה האחריות שלהם על מצבם. [למשל, ניתן לטעון שהשיפוט שלנו על בעיית הקרון היה משתנה אם היינו יודעים שחמשת האנשים הם עובדי תחזוקה של הרכבת, לעומת האדם הנוסף שהוא עובר אורח חסר קשר לסיטואציה.] )2 ההבדל בין להסיט איום/דבר טוב לבין ליצור אותו [למשל, ניתן לטעון שיש הבדל בין לשגר טיל על המדינה שלך, לבין לשגר טיל על פצצה שמכוונת על המדינה שלך, גם אם השני יביא לתוצאות
גרועות יותר.7]
1ג) הסגולה הטובה
הסגולה הטובה – תיאוריה שמהווה סינתזה של דאונטולוגיה ותועלתנות, אע"פ שמבחינה כרונולוגית היא קודמת לשתיהן. התיאוריה פותחה ע"י סוקרטס ß אפלטון ß אריסטו, ואנו מתמקדים באריסטו כיוון שהוא היה הראשון שניסח (גם אם
לא כתב) משנה סדורה לגבי מוסר. עמדותיו אומצו לאורך ההיסטוריה על-ידי הכנסייה הקתולית.
6 גרסה :1 קרון רכבת נוסע במהירות מאוד גבוהה אל עבר מסילה עליה יש 5 אנשים, לא ניתן לעצור את הקרון, אבל כן ניתן להסיט את מסלולו על מנת שיעבור
למסילה אחרת עליה יש אדם אחד. גרסה :2 קיימים אותם תנאים, אך לא ניתן להסיט את הקרון. במקום זה, יש אפשרות לדחוף אדם מאוד שמן אשר יבלום את
הרכבת וימנע את הפגיעה בחמישה האחרים. 7 תומסון למעשה מסכימה עם פוט על כך שיש הצדקה מוסרית לא להרוג את האיש השמן, אבל חולקת על הסיבה לכך ומציעה כסיבה את ההבדל בין ליצור
ללהסיט.
שתי דרכים לתפוס את המעמד של הסגולה הטובה ביחס לאתיקה הנורמטיבית: )1( האתיקה של הסגולה הטובה כניסיון לנסח עיקרון של מוסריות של פעולות. )2( האתיקה של הסגולה הטובה כגישה חלופית לפרויקט של האתיקה
הנורמטיבית. הנחת יסוד של אריסטו – הפעולות שלנו מכוונות לטוב.8 הרציונל שנמצא בקצה השרשרת ההסברית של כל הפעולות
הוא האושר .)EUDAIMONIA( מכאן אנחנו יודעים שהטוב בשבילנו הוא אושר. חשוב לשים לב – אושר /= הנאה. טיעון התכלית של אריסטו argument( fuction :)the אם לדברים מסוג מסוים, ,G יש תכלית/פונקציה ספציפית, ,F אז G הוא G טוב אםם הוא מבצע את התכלית F היטב. אם אתה סכין = אתה סכין טוב אם אתה חותך טוב. אתה נחשב מופע טוב של הסוג שלך, אם הוא מבצע את התכלית של הסוג באופן טוב. התכלית הספציפית של בני אדם, שהיא ייחודית
להם, היא חיים מעשיים של החלק הרציונלי של הנפש. מסקנה: הטוב לבני אדם זו פעילות של הנפש בהתאם לסגולה
הטובה. לפיכך, האושר הוא פעילות של הנפש בהתאם לסגולה הטובה.
שני סוגים של סגולות טובות: )1( Hexis – סגולות טובות מוסריות. נטייה, הנגרמת ע"י הרגלים, לנהוג כראוי ולהרגיש
רגשות הולמים. )2( סגולות טובות של המחשבה/האינטלקט.
מאפיינים של הסגולה הטובה המוסרית:
– דרך האמצע" mean( the of doctrine )the – כל סגולה טובה היא פשרה בין החוסר לבין העודף. לכן יש לנהוג
מתינות ואיזון בכל תחומי החיים.
o דוגמה – אומץ. לפי אריסטו, האומץ הוא אחת מהסגולות הטובות. אריסטו טוען – מי שמפחד מכל דבר
ולא עומד על שלו, נהיה פחדן. מי ששש לסכנה, נהיה פזיז. לכן, האדם האמיץ שופט שישנן סכנות
ששווה להתמודד מולן, וכאלה שלא, וחווה פחד בהתאם לנסיבות. o ת"ל שאריסטו לא שולל לחלוטין רגשות עזים, בתנאי שהם הולמים את הסיטואציה. אריסטו מונה
רשימה של תכונות כאלה, וטוען שרק לאדם בעל הסגולה הטובה יש אותן במידה הנכונה.
– עצם עשיית הפעולה שאותה היה עושה אדם בעל הסגולה הטובה, לא הופך אדם לכזה. אצל אדם בעל הסגולה
הטובה, ההחלטה לפעול באופן מוסרי לא מלווה בלחצים פנימיים, כיוון שהסגולה היא חלק הרמוני מהנפש שלו9. יש הנאה בביצוע פעולות מהסגולה הטובה אצל אנשים בעלי הסגולה הטובה, הדומה להנאה מהיכולת לבצע
פעולה מורכבת ומסובכת שהמיומנות לביצועה נרכש בעמל.
– הדרך לרכוש את הסגולה הטובה המוסרית היא באמצעות הרגלים. אם נתאמן בהתנהגות בהתאם לסגולה
הטובה , מתוך חיקוי של אנשים בעלי הסגולה הטובה, בסופו של דבר הדיסהרמוניה בנפש שלנו תפחת והסגולה תהפוך להיות חלק מהטבע שלנו. כל אדם יכול לרכוש את הסגולה הטובה, אך הוא צריך לעשות זאת בכוחות
עצמו תוך מאמץ וחיקוי הסביבה.
הערה על היחס למתחולל בנפש על פי שלוש האסכולות (תועלתנות, דאונטולוגיה והסגולה הטובה:) אריסטו – הפעולה
צריכה להיות טבעית ולהסב הנאה, ולנבוע מהרמוניה בין החלק הרציונלי והחלק הרגשי של הנפש. קאנט – החשיבות היא
8 אריסטו לא מתייחס לאפשרות שגם אם כל הפעולות אכן מכוונות אל הטוב, זה לא אומר שלא ייתכן יותר מסוג אחד של טוב.
9 ההבחנה של אריסטו מזכירה את ההבחנה של קאנט בין "פעולה בהתאם לציווי המוסרי" לבין "פעולה לפי הציווי המוסרי" (רק השני בעל ערך מוסרי.)
דווקא בכך שהסוכן יזהה את הדילמה המוסרית ויפעל משיקולים רציונליים. מיל ובנת'ם – אין כל חשיבות לשיקולים
הנפשיים של הפעולה, אלא רק לתוצאות המעשיות.
