.1 הסבר את ההבחנה בין נורמטיביות לדסקריפטיביות לפי דוגמת רשימת הקניות של אנסקומב.
אנסקומב מסבירה את ההבחנה בין נומרטיביות לדסקרפטיביות לפי דוגמת רשימת הקניות. בדוגמא זו אדם נכנס למכולת וממלא את עגלתו בהתאם לרשימה שבידו, כשמאחוריו בלש שמתעד כל מוצר שהקונה הכניס לעגלתו. בסופה של הקנייה תהיינה בידי האיש והבלש רשימות זהות, אולם בין הרשימות קיימים מספר
הבדלים מהותיים, המייצגים את ההבדלים בין נורמטיביות לדסקרפטיביות. הרשימה הנורמטיבית- פרספקטיבית של הקונה מכילה כוונות, פקודות והוראות שהקונה מנסה לממש בעולם, כלומר בעגלת הקניות, ואם קיימת טעות בעולם, הקונה ינסה לתקן אותה לפי הרשימה. לעומת זאת, הרשימה
הדסקרפטיבית של הבלש מכילה תיאור של העולם, כלומר של עגלת הקניות, ובהינתן חוסר התאמה בין
רשימת הבלש לעולם, הבלש ישנה את רשימתו בהתאם. דוגמתה של אנקסומב ממחישה את ההבדל בין שתי דרכי החקירה למוסר. בעוד דרך החקירה
הדסקרפטיבית תחקור באופן תיאורי את דרכי ההתנהגות המקובלים בחברה מסוימת ומחייבים את חבריה,
הדרך הנורמטיבית תחקור את המוסר הרצוי לחברה, לפי קריטריונים של גוברות על כללים אחרים,
אוניברסליות, וקיומם של שכר ועונש חברתי בדמות שבח וגנאי.
.2 מהו ניסוי המחשבה של "מכונת החוויות" של נוזיק ומה הוא אמור ללמד?
ניסוי המחשבה של "מכונת החוויות" של נוזיק הוא ניסוי בו ניתנת לאדם האופציה להתחבר למכונה עם אלקטרודות לכל החיים, שתגרום לו לחוות רק חוויות שהוא רוצה בהן, מבלי לבצע אותן במציאות. לטענת נוזיק, רוב האנשים יבחרו שלא להתחבר למכונה שכזאת, ומטעמים של החשיבות שהם נותנים גם לעשיית המעשים ולא רק לקבלת העונג מהמעשים, מרצונם לחיות כאנשים עם תכונות אופי מסוימות, דבר שאיננו אפשרי כשהם מחוברים כל חייהם לאלקטרודות, ומרצונם להשאיר בידייהם את האופציה להיות חלק ממציאות עמוקה יותר שלא מתקיימת רק במכונה. הניסוי של נוזיק וטענתו שרוב האנשים לא היו מתחברים למכונה, אמורים ללמדנו כי האדם נותן ערך מהותי בחיים לדברים שהם מעבר לעונג, ומכאן שיש פגם בתפיסת התועלתנות מבוססת ההדוניזם לפיה אדם תמיד ימקסם את העונג שלו ולכן יתחבר בוודאות
למכונה.
.3 מהו הציווי הקטגורי בנוסח החוק האוניברסלי? במה שונה הדרך שבה הוא מנביע חובות שלמות מהדרך
שבה הוא מנביע חובות לא שלמות?
הציווי הקטגורי הוא עיקרון אפריורי בתיאוריה המטפיסית של המוסר של קאנט, אשר מאפשר לבחון מוסריות של פעולה על פי כלל מעשי. נוסחו של החוק האוניברסלי: "פעל רק על פי אותו הכלל שעל פיו תוכל באותו הזמן לרצות שהוא יהיה לחוק אוניברסלי." החוק האוניברסלי הוא סוג של הליך החלטה לגבי
ביצוע פעולה, אשר מנביע חובות או היתר בביצוע הפעולה, ומתבצע על ידי:
א. ניסוח כלל מעשי M שחל על המנסח לגבי מטרה מטרה מסוימת, כגון "בנסיבות מסוימות תמיד אנקוט
ב X כדי להגיע ל ."Y
ב. סעיף האוניברסליזציה: ניסוח מחדש של M כחוק L החל על כל הפועלים הרציונליים. ג. בדיקת היתכנות: האם M אפשרי בעולם המתנהל על פי ?L אם לא, יש חובה שלמה להימנע מ.M- אם
כן, ד. בדיקת רצייה: האם אפשר לרצות את M בעולם המתנהל על פי חוק ?L אם לא, יש חובה לא שלמה
להימנע מ ,M כלומר יש להימנע מ M לעיתים. אם כן, קיים היתר מוסרי לפעול על לפי .M
לכן, השוני בדרך הנביעה של החובות הוא שלאחר אוניברסליזציה של הכלל המעשי, חובות שלמות, כמו
איסור התאבדות או הפרת הבטחות, נובעות רק משלילת קיום עולם בו M אפשרי, ואילו חובות לא שלמות, כמו פיתוח כישורים או נתינת צדקה, נובעות רק מקיומו של עולם אפשרי לביצוע ,M אך גם מחוסר רצון
לבצע את M תמיד בעולם שכזה.
.4 מהי הסגולה הטובה לפי גישת אתיקה של סגולות טובות ethics( ?)virtue במה היא שונה מנטייה או
הרגל?
גישת אתיקה של סגולות טובות, המתוארת בספר "אתיקה ניקומאכית" של אריסטו, חוקרת איזה מין אדם ראוי שנהיה, בניגוד לדאונוטולוגיה ולתוצאתנות שחוקרות מה ראוי לעשות. בתוקף כך, הגישה מגדירה את מקור הפעולות של האדם והנימוק להן בסגולה הטובה, ,arête שהיא "דיספוזיציה לבחירה, הנמצאת
באמצע ביחס אלינו, המוגדר על פי שיקול הגיוני, ושהאדם הנבון היה מגדירו." כלומר, נטייה המובנית עמוק באישיות לבצע פעולות בצורה הטובה, שהיא איך שהאדם הנבון היה מבצעה. הסגולה הטובה רצויה כדבר שאדם היה מאחל לעצמו ולילדיו, והיא משולבת בתוך מערך רגשי, שכלי והתנהגותי רחב, כך שהאדם בעל הסגולה הטובה יעשה עסקים רק עם אנשים בעלי סגולה טובה, חבריו יהיו בעלי סגולה והוא יחנך את ילדיו
על פיה, תוך רתיעה מאנשים חסרי סגולה טובה. הסגולה הטובה שונה מהרגל או נטייה כיוון שהיא מבטאת גם נכונות ומודעות לביצוע פעולה, בניגוד להרגל
או נטייה לפעולה שמתבצעים בחוסר כוונה. בנוסף, הסגולה הטובה נרכשת על ידי אימון בהתנהגות נכונה, ועם הזמן האימון הופך את הנטייה ליותר מוסרית ומתאימה לסגולה הטובה, שהופכת בתיאוריה לטבע שני
לאדם, ולכן הסגולה הטובה איננה מחייבת התגברות תמידית על הנטייה, כמו בדאונטולוגיה הקאנטיאנית.





