האטומיסטים: לאוקיפוס (ממילטוס) ודמוקריטוס (מאבדרה; נולד בערך 460)
על לאוקיפוס איננו יודעים הרבה, רק שבא לפני דמוקריטוס.
סבורים מה שהינו הוא אחד חסר תנועה, לא משתנה ולא מתכלה. יש ריק, והוא פשוט מה שאינו.
כלומר במובן מסוים הם מסכימים עם פרמנידס. הריק אינו: אבל זה בסדר, כי הוא אינו.
הריק הינו, אבל הוא לא הינו, אלא קיים.
הם סבורים שיש הרבה דברים מהסוג שפרמנידס אמר שיש דברים שהינם (נצחי, שלם בעצמו ובלתי משתנה), והם נעים באופן תמידי בחלל, חלקם מתחברים אחד עם השני, וכשעושים זאת: מתחברים. זו תוצאה של היפרדויות והתחברויות של דברים שהם הינם באופן מוחלט.
עקרונות פיסיקליים
עדות מאריסטו, מתוך אודות התהוות וכליון
לחלק מההוגים העתיקים נראה היה שמה שהינו הוא בהכרח אחד וחסר תנועה. שכן הריק אינו, ולא תתכן תנועה ללא ריק מופרד, וגם לא יתכן ריבוי ללא משהו שמפריד. ואין זה משנה אם מישהו חושב שהשלם אינו רציף אלא מחולק לחלקים הנמצאים במגע, זה יהיה כמו להגיד שהוא ריבוי ואינו אחד, וריק… אך לאוקיפוס חשב שיש לו טיעונים שמדברים בעד מה שמוסכם אודות החושים, ושאינם הורסים לא את ההתהוות ולא את הכיליון, וגם לא את התנועה והריבוי של מה שהינו. הוא מסכים עם התופעות בנוגע לדברים אלה, אך מסכים עם אלה שמציבים רק דבר אחד, שאין תנועה ללא ריק, וטוען שהריק הוא מה שאינו, ושאין שום דבר ממה שהינו שאינו, שכן מה שבאמת הינו הוא מלא. אולם מסוג זה אין דבר אחד אלא ריבוי אין סופי של דברים, שאינם נראים מפאת קוטנם. דברים אלה נישאים בריק (שכן יש ריק), וכשהם מתחברים הם יוצרים התהוות וכשהם נפרדים כיליון.
יש ריק, והריק הוא מה שאינו. במובן מסוים הם מסכימים עם פרמנידס, ובמובן מסוים לא מסכימים איתו, משום שהריק קיים והקיום שלו הוא אינו, לא הינו.
ההתנגשות שלהם יוצר את הדברים בעולם.
האטומיסטים קראו לאטומים אטומים, משום שא-טומוס=משהו שאינו ניתן לחלוקה, משהו שאי אפשר לחתוך.
עדות מאריסטו, מתוך המטאפיסיקה:
וכמו אלה שמניחים שמה שעומד בבסיס הכל הוא עצם אחד, ושיוצרים את כל הדברים האחרים על ידי שינויים שלו, ומניחים שהידחסות והידללות הם המקור של השינויים האלה, באותו אופן הם (לאוקיפוס ודמוקריטוס) טוענים שההבדלים הם הסיבות לשאר הדברים. הם טוענים שיש שלושה כאלה: צורה, סידור והצבה. שכן הם טוענים שמה שהינו שונה מבחינת ריתמוס, מגע, וגלגול בלבד. מבין אלה ריתמוס הינו צורה, מגע הוא סידור וגלגול הוא הצבה. שכן
A ו-N
שונים מבחינת צורה,
AN ו-NA
שונים מבחינת סדר
Z ו- N
בהצבה.
עדות מסימפליקיוס מתוך אודות הרקיע
אטומים נפרדים אלה נעים בריק אין סופי ושונים זה מזה מבחינת צורה, גודל, הצבה וסידור. כשהם משיגים אחד את השני הם מתנגשים, כאשר חלקם נהדפים לאן שיוצא להם, וחלקם מתחברים עם אחרים בגלל ההתאמה שלהם בצורה, בגודל, בהצבה ובסדר, נשארים איתם, וכך גורמים להיווצרות של דברים מורכבים.
עדות מסימפליקיוס מתוך אודות הרקיע
שכן הם אמרו שהיסודות הם אין סופיים במספר, וחשבו שהם בלתי מתחלקים ובלתי ניתנים לשינוי מפאת היותם קומפקטים וחסרי כל חלק בריק. שכן הם אמרו שההתחלקות מתרחשת בהתאם לריק שבגופים.
האטומיסטים אומרים שהגודל של האטומים שונים, לכן לא לכולם יש גודל מינימאלי.
התופעה שאנחנו מכנים אותה חלוקה מחייבת ריק, מחייבת שהדבר שאנחנו חותכים לא אחיד לחלוטין, אלא שיש לו חלוקה טבעית של ריק באמצע. מבחינה פיזיקלית האטומים לא יכולים להתחלק. האטומים עונים לקריטריון של מה שהינו, הם נצחיים ולא משתנים. כל אחד מאיתנו הוא שילוב של אטומים וריק, היות ובין אטומים יש ריק. כלומר, שאנחנו שילוב של הינו ואינו וכל הדברים בעולם הם שילובים של הינו ואינו, ולכן ההכרה שיש לנו לגביהם הוא מסוג נחות לפי הפרשנות השניה. לכן הדברים בעולם הם אינם אובייקטים של ידע.
השלמה מהסיכום של מור:
דמוקריטוס: ההסבר להתהוות בעולם הנתפס
האטומיסטים: הישים שונים אחד מהשני בדרכים שונות. האטומים אינם שונים אחד מהשני — הם לא רלוונטים לאטומים. הם כן שונים זה מזה מבחינת
- הצורה, גודל
- הסידור
- ההצבה
האטומים, כשמם הם — בלתי ניתנים לחלוקה. אולם אם הם שונים זה מזה בגודל — הם לא גדלים מינימליים.
אולם, האטומים הם לא יכולים להיחתך, שכן אין בהם ריק: הם אחידים.
הדברים שאנו פוגשים בעולם מורכבים מהרבה אטומים, שביניהם יש ריק. אבל פיזיקלית לאטומים אין דרך להתחלק, שכן אין בהם ריק. החלוקה תיעצר ברמה האטומית, שכן אין דרך פיזיקלית לאטומים להתחלק.
האטומים עצמם עונים לקריטריונים של מה שהינו.
כל הדברים בעולם הם שילובים של הינו ואינו. ההכרה שיכולה להיות לנו לגביהם היא מסוג נחות, שכן (ע”פ הפרשנות השניה של פרמנידס) הדברים שהינו ואינו אינם אובייקטים של ידע.
לדידו של דמוקריטוס, העולם הוא תוצאה אקראית לחלוטין של התנגשות אטומים. הוא מציית לחוקים שניתן להבין אותם, אבל לא במובן של הרקליטוס: רציונל שמכוון אותו. התנועה עצמה היא עיוורת, תוצאה של הכרח פיזיקלי





