סוזן מולר אוקין – תפיסות אנטי-פמיניסטיות בפילוסופיה הליברלית. למרות השוויון
והנאורות לכאורה של הפילוסופיה הליברלית, עדיין יש תפיסות שמקשות על מימוש השוויון
המגדרי בפועל.
עיקרון של הליברליזם – ההפרדה בין הספירה הפרטית לספירה הציבורית. לפי התפיסה הליברלית, התחומים האלה צריכים להיות נפרדים וחלים עליהם עקרונות שונים (זכויות מהוות הגנה על התחום הפרטי מפני התחום הפוליטי; הפרדה בין תפיסת הצדק (שחלה רק בתחום הציבורי) לתפיסת הטוב (רולס;) שוויון מורכב דורש הפרדה בין הספירה הפרטית לספירות אחרות
(וולצר.)
לפי הפמיניזם, האישי הוא הפוליטי – התחומים הפרטיים לכאורה – משפחה, סקס, גידול
ילדים – למעשה שייכים לתחום הפוליטי. הטיעונים של דברה סץ:
· התחומים הפרטיים אינם "טבעיים," אלא גודרו ע"י נורמות חברתיות, חוקים
ומוסדות. למשל אונס בתוך המשפחה, שפעם נחשב לחוקי והיום לא.
· יחסי הכוח וחלוקת העבודה המגדריים בתחום הפרטי מגבילים את חירותן של
נשים בשוק העבודה ובספירה הפוליטית.
- יחסי הכוח וחלוקת העבודה מעצבים ומבססים נורמות החותרות תחת שוויון
מגדרי במרחב הציבורי. גם אם יש שוויון פורמלי במרחב הציבורי, הוא לא מתממש
באופן מהותי.
זרמים בפילוסופיה פוליטית פמיניסטית:
.1 פמיניזם של שונות .2 פמיניזם רדיקלי
.3 פמיניזם ליברלי
פמיניזם של שונות
גיליגן – הבדל פסיכולוגי בין גברים לנשים. נשים מתייחסות לדילמות מוסריות במונחי חמלה,
בעוד גברים מתייחסים לדילמות מוסריות במונחי צדק ניטרלי (מסך הבערות כדוגמה מובהקת.) קצת דומה לביקורת הקהילתנית. לאור זאת, תיאוריות צדק מבוססות על ההנחה שעקרונות הצדק חלים על אנשים בוגרים, אוטונומיים ובריאים. אבל יש בעולם הרבה אנשים שלא מסוגלים לטפל בעצמם (ילדים, קשישים, חולים,) ובספירה הפרטית עול הטיפול בהם לרוב מוטל על הנשים. אי הצדק המגדרי בא לידי ביטוי בכך שנקודת המבט הנשית והעבודה הנשית
לא זוכה להערכה הוגנת.
o ביקורת של פמיניזם של השונות על פמיניזם ליברלי – הוא רלוונטי לנשים מערביות
מבוססות, אך לא לכל הנשים.
פמיניזם רדיקלי
מקינון – אנחנו חיים בחברה היררכית בה הגברים הם המעמד השולט והנשים הן
המעמד הנשלט. מקינון לא עוסקת בשאלה האם גברים ונשים הם אותו דבר, זו לא שאלה חשובה בעיניה. מה שחשוב זה המבנה החברתי. יש אי-צדק בכך שהמודלים התיאורטיים של המוסר מתייחסים לגבר בתור אמת-המידה האוניברסלית. בחברה פטריארכלית אי אפשר לדבר על שוויון בין המינים, כי אמת המידה לשוויון מבוססת על זכויות שנוצרו ע"י גברים לצרכיהם, ולא על זכויות העונות על צרכיהן של נשים. יש קווי דמיון בין התפיסה של הפמיניזם
הרדיקלי לבין המרקסיזם, רק שמערך השליטה של בעלי ההון על העובדים הוא בעצם מערך השליטה של הגברים על הנשים. מקינון מדגימה זאת תוך עיסוק בסוגיות של אונס, הטרדה מינית
ופורנוגרפיה.
o ביקורת של פמיניזם רדיקלי על פמיניזם של השונות – הוא מתעלם מההיבט של ההבניה
החברתית בכל הקשור להבדלים המגדריים. o ביקורת של פמיניזם רדיקלי על פמיניזם ליברלי – הוא מתעלם משאלות שנוגעות לנשים
בלבד (מאמץ את נקודת המבט הגברית לצדק.)
פמיניזם ליברלי – אוקין
נשים הן בני אדם, ולכן צריכות להיכלל בסדר הליברלי כשוות לגברים. בין אם אי-השוויון
בין גברים לנשים הוא תוצאה של אפליה מערכתית או של הבדלים טבעיים, בכל מקרה הוא אינו
מוצדק. מכיוון שנשים הן בני אדם אוטונומיים, התיאוריה הליברלית חלה עליהן.
הטענות של אוקין:
.1 כל תיאוריה שוויונית של צדק חייבת לחול גם על נשים.
.2 תיאוריה שוויונית של צדק תדרוש ביטול או צמצום של הסדר המגדרי. .3 המשפחה היא הבסיס של הסדר המגדרי בחברה. לכן, חברה לא יכולה להיות צודקת אם
מוסד המשפחה לא צודק.
אוקין על ליברטריאניזם – ליברטריאניזם מניח באופן מובלע שקיימת ספירה פרטית בה
הצרכים הבסיסיים של בני האדם נענים, ושהעבודה שמתבצעת בספירה הפרטית אינה עבודה
באותו מובן של הספירה הציבורית, כיוון שאין לה ערך שוק.
אוקין עושה ניסוי מחשבתי על מנת לבחון את יישום התיאוריה של נוזיק בתחום הפרטי. אם נניח שאנחנו הבעלים של עצמי וגם שנוצרתי ע"י עבודתה של אמא שלי, אז יוצא שאני גם הקניין של אמא שלי וגם הבעלים של עצמי. אם מיישמים בתיאוריה של נוזיק את התובנה
שאדם לא נוצר יש מאין, מגיעים לסתירה.
אוקין על הקהילתנות של וולצר – אוקין מעריכה את העמדה של וולצר, אבל חולקת עליו. אוקין טוענת שאנחנו חיים בחברה בה הטוב הדומיננטי הוא מגדרי =(להיות גבר.) הבעיה העיקרית שהיא מצביעה עליה היא שהפניה ל"-משמעות חברתית" של הטובין מערערת את תפיסת השוויון המורכב בחברה הנשלטת ע"י נורמות פטריארכליות. החברה בה אנחנו
חיים היא בעלת נורמה שלא נותנת ערך לעבודה בספירה הפרטית ובכך פוגעת בשוויון.
אוקין על רולס – אוקין מושפעת מאוד מרולס, אבל טוענת שהוא מתעלם מהשלכות מסוימות
של התיאוריה שלו. הביקורת של אוקין על רולס:
- רולס מתייחס לצדדים במצב המקורי כ"-ראשי משפחות." המשמעות עבור רולס היא
שחברה צודקת צריכה לייצג המשכיות בן-דורית, ולכן ראוי שאנשים במצב המקורי ידאגו
גם לאנשים עתידיים.
o ההנחה המובלעת היא שהעקרונות שטובים למשפחה יהיו טובים לכל
האינדיבידואלים שמוכלים במשפחה. התיאוריה מתעלמת מאי השוויון בתוך
המשפחה.
o רולס אינו מתייחס לזהות המגדרית של ראש המשפחה. אבל הניטרליות הזו
מסתירה את השאלה של אי השוויון במשפחה. בחברה שלנו, חלוקת העבודה המשפחה היא כזו שבה האישה לוקחת אחריות על הספירה הפרטית, והגבר מנהיג
את המשפחה בספירה הציבורית. לכן, ראש המשפחה הוא לרוב גבר.
· רולס לא מתייחס למשפחה כחלק מהמבנה הבסיסי של החברה.
o המשפחה היא מוסד מרכזי, שמשפיע על חייהם של יחידים ועל כל יתר המוסדות
החברתיים. אי השוויון בספירה המשפחתית מערער את השוויון בספירה הציבורית. o אין לנו בחירה האם להשתייך לתא משפחתי ספציפי או לא. הנורמות החברתיות
מחייבות אותנו להשתייך למשפחה שלנו.
