מהו כוח שרירותי – הגדרות אפשריות:
.1 כוח להתערב באופן אקראי או בלתי צפוי – נכון חלקית, כי רודנות צפויה היא עדיין רודנות.
.2 כוח שנתון להחלטתו הבלעדית של האדון. .3 כוח שאינו מוגבל ע"י שלטון החוק – הגדרה פרוצדורלית. גם כן בעייתי, כי החוק יכול
להיות שרירותי בפני עצמו. .4 כוח שאינו לוקח בחשבון את האינטרסים של הנשלט. –זו ההגדרה הרפובליקנית. היא
שנויה במחלוקת, שכן היא מתייחסת לתוכן של הכוח ולא רק להפעלתו. כלומר, יכול
להיות כוח פטרנליסטי שהוא אינו שרירותי.
ההשפעות של כוח שרירותי ß יצירת כניעות אצל הנשלט, שמשפיעה על התנהגותו. הגישה הרפובליקנית: חירות היא חוסר שליטה, אבל היא לא חוסר התערבות. כלומר, הטענה
הנורמטיבית היא שיש מקרי התערבות לגיטימיים. התערבות שאינה שליטה (אינה הפעלת
כוח שרירותי) לא מצמצמת חירות.
המשמעות היא שמדינה שמתערבת באופן לא שרירותי אינה מצמצמת חירות. לפי התפיסה הרפובליקנית, הכוח של מדינה דמוקרטית, שמנוהלת לפי שלטון החוק ומיועדת לקדם את האינטרסים של האזרחים, הוא לא שרירותי, ולכן אין פגיעה בחירות. זאת בניגוד לליברלים, שיגידו שבהכרח החירות נפגעת במצב המדיני (גם אם זה הרע במיעוטו.) זה ההבדל
בין התפיסה הרפובליקנית לליברלית.
o קריימר – משל הענק העדין. אם הענק לא מתערב לעולם ואין שום סבירות שהוא
יתערב, הוא לא מגביל את חירות הכפרים. החירות לא באמת מוגבלת ע"י שליטה, אלא ע"י איום בהתערבות. מכאן שלא בטוח שבאמת יש כאן מושג שלישי של
חירות.
מושג הצדק
רולס – השאלה המרכזית בפילוסופיה פוליטית היא מהי חברה צודקת. תפיסת הצדק הראויה, לפי רולס, היא צדק כהוגנות – תפיסה ליברלית של הטוב שאינה תלויה באמונות דתיות
ופוליטיות.
תפקידי הפילוסופיה הפוליטית, על פי רולס:
.1 למצוא בסיס להסכמה מושכלת בחברות שסועות לגבי תפיסת הטוב.
.2 לסייע לאזרחים להכווין את פעילותם הפוליטית.
.3 לפייס תחושות זעם וניכור כלפי החברה, ולהצביע על כך שחברה צודקת היא אפשרית.
.4 לחקור את קצה גבול האפשרות המעשית הפוליטית – אוטופיה ריאליסטית.
התנאים להיווצרות בעיית הצדק:
– משאבים מוגבלים.
– מגבלות אפיסטמיות.
– מגבלות האלטרואיזם האנושי.
הבעיה, לפי רולס – קיימת אי-הסכמה מדרג ראשון לגבי מה צודק ומה לא צודק, וקיימת אי-
הסכמה מדרג שני לגבי כיצד ניתן ליישב את אי-ההסכמה מהדרג הראשון. רולס – חייב להיות
בסיס כלשהו של צדק שכולם יכולים להסכים עליו.
שלוש רעיונות אינטואיטיביים של רולס לגבי חברה צודקת:
.1 החברה היא מערכת הוגנת של שת"פ לאורך זמן. קיימים כללים חברתיים, שהאזרחים
מאמצים ככאלה שראוי לפעול על פיהם. .2 עיקרון הפומביות – החברה פועלת לפי תפיסה ציבורית של צדק, שכל אחד מקבל ויודע
שגם האחרים מקבלים, למרות הפערים הערכיים. .3 האזרחים בחברה חופשיים ושווים. האזרחים רואים זה בזה יצורים שווי זכויות שזכאים
להפנות תביעות כלפי המוסדות הפוליטיים וזה כלפי וזה, ושרשאים לעצב את תפיסת
הטוב הפרטית שלהם כרצונם. כל האזרחים שווים מבחינת הכושר המוסרי שלהם,
כלומר יש להם יכולת של צדק (להבין וליישם את עקרונות הצדק) ויכולת לתפיסת
הטוב (יכולת לעצב תפיסת טוב אישית ולנסות לממש אותה.)
תפיסת הצדק של רולס חלה על "המבנה הבסיסי של החברה" – המוסדות הפוליטיים
והכלכליים. היא לא חלה על יחסים אישיים או על התארגנויות חברתיות וולונטריות. יש לכך
שתי סיבות עיקריות:
– השפעת המבנה הבסיסי של אופייה של החברה. אם החברה לא צודקת במבנה
הבסיסי שלה, לא יכול להיות צדק בכלל. – מוסדות אלה הם בעלי אופי של כפייה. לא בחרנו להשתייך אליהם (מדינה, מערכת המשפט, מערכת הקניין וכו)' ולכן הצדקת הכפייה חייבת להיות מעוגנת בעקרונות של
צדק.
המתודולוגיה של רולס שתי מתודולוגיות מתחרות: )1 אינטואיציוניזם – המעשה המוסרי הוא מה שתואם את
האינטואיציות שלנו לגבי מה שמוסרי. עקרונות הצדק מתגלים ע"י האינטואיציות שלנו לגבי מקרים ספציפיים [הביקורת של רולס – מתודולוגיה לא מסודרת.] )2 תועלתנות – המעשה
המוסרי הוא מה שמגדיל את התועלת הכללית. עקרונות הצדק מתגלים בהתאם להגדרת התועלת. [הביקורת של רולס – .1 יש אינטואיציות בסיסיות שתועלתנות עומדת בסתירה
אליהן. .2 התועלתנים טועים כשהם מניחים שיש תפיסת טוב שניתן להחיל על כולם.
רולס מנסה להציג מעין גרסה מודרנית של האמנה החברתית. השאלה – לאילו
עקרונות של שיתוף פעולה יסכימו אזרחים חופשיים ושווים, תחת תנאים הוגנים? (כיצד ניתן
לדעת למה יסכימו? מהם תנאים הוגנים.)
צדק פרוצדורלי – צדק שנובע מהתהליך. תועלתנות מגדירה מה צודק לפי התוצאה,
והצדק הפרוצדורלי מגדיר מה צודק לפי התהליך.
)1 צדק פרוצדורלי מושלם – יש קריטריון ברור להוגנות, ויש פרוצדורה מתאימה. למשל,
חלוקת עוגה בין כמה ילדים. )2 צדק פרוצדורלי בלתי מושלם (יש קריטריון, אין פרוצדורה.) למשל, משפט פלילי מתנהל לפי קריטריון ברור – הפללת האשמים, אבל הפרוצדורה לא מושלמת ולא תמיד מביאה
לתוצאה ההוגנת. )3 צדק פרוצדורלי טהור (אין קריטריון, יש פרוצדורה.) למשל, משחק כדורסל. מי שקלע יותר נקודת הוא המנצח (פרוצדורה ברורה,) אבל לא ברור מה הקבוצה הזוכה ממקסמת – אולי
היא הקבוצה הטובה יותר, אבל לא בטוח.
רולס לא קובע עמדה ברורה ביחס למוסר אובייקטיבי. גם אם יש מוסר אובייקטיבי, לא בטוח
שיש דרך לגלות אותו ולכן הדגש הוא על התהליך ולא על התוצאה. המתודה של רולס
נקראת שיווי משקל רפלקסיבי.
שיווי משקל רפלקסיבי – דרך להביא את השיפוטים המוסריים לכדי שיווי משקל
קוהרנטי. בדרך נצטרך אולי לזרוק או לנסח מחדש חלק מהאינטואיציות, אבל בסוף התהליך
נגיע לתיאוריית צדק שתהיה בשיווי משקל עם כל השיקולים שלנו.
