חובה טבעית – חובה שמוטלת על האדם מעצם היותו ישות מוסרית, כלומר ללא תלות בעצם
קיומה של המדינה. שלוש טיעוני חובה טבעית:
– חובה טבעית להביא לתוצאות הטובות ביותר (תוצאתני)
– חובה טבעית להציל את הזקוקים להצלה (חובת "השומרוני הטוב)"
– חובה טבעית לתמוך במוסדות צודקים (קאנט, ג'ון רולס.)
)1 חובה טבעית להביא לתוצאות הטובות ביותר
גישה תוצאתנית. הגישה התוצאתנית מתחלקת לשני סוגים:
- תוצאתנות פעולה – החובה לפעול בצורה שתביא לתוצאות הטובות ביותר, בכל מקרה
ומקרה. תוצאתנות פעולה לא יכולה לבסס חובת ציות אבסולוטית, כי אמפירית
ייתכנו מקרים בהם דווקא אי-ציות לחוק יביא לתוצאות יותר טובות.
- תוצאתנות כלל – החובה המוסרית לפעול לפי הכלל שיביא לתוצאות הטובות ביותר.
דוגמה לכלל: "ציית לחוק." הכלל צריך להבטיח שגם אם יהיו מצבים פרטניים
שחורגים מכך, באופן כולל המצב החברתי יהיה טוב יותר אם כולם יצייתו לכלל.
למה זה טוב שכולם יצייתו לחוק? מגבלות ידע, שת"פ יעיל יותר, שימור הנורמה "(מדרון
חלקלק.)" בעיות עם הטיעון –
o למה הכלל הוא "ציית לחוק?" (ולא: "ציית לחוק אלא אם כן יש משהו יותר
טוב.)" o הטיעון הוא "גלגל עזר" מיותר – אם החוק באמת מביא לתוצאות הטובות
ביותר, אז כתוצאתנים יש לנו בכל מקרה חובה מוסרית לציית לחוק. החובה לציית
לחוק הופכת להיות רלוונטית רק במידה והחוק לא מביא לתוצאה הטובה ביותר,
אבל זה כבר מחוץ לכללי המשחק של תוצאתנות.
)2 חובה טבעית להציל את הזקוקים להצלה
קאנט – קיימת חובה מוסרית לצאת ממצב הטבע. מצב הטבע הקאנטיאני הוא חופש מוחלט, אך ללא חירות (במובן המוסרי של המילה.) חירותו של כל פרט מוגבלת ע"י רצונם השרירותי של הפרטים האחרים (בדומה למצב הטבע אצל הובס,) ולתפיסת קאנט, זה אומר שהוא לא באמת חופשי. זה אומר שיש צורך במערכת חוקים כדי להיות חופשי באמת. לכן, כפיית החוק היא הכרחית על מנת לצמצם את הפגיעה בחירות. מכיוון שיש לנו, לפי קאנט, חובה מוסרית טבעית למקסם את החירות שלנו, נובע מכך שיש לנו חובה מוסרית לעבור ממצב הטבע למצב המדינתי. מתוך התפיסה הזו, למשל, קאנט גם מתנגד למהפכות – גם מצב מדיני לא
אידיאלי (רודנות) מאפשר לפרט יותר חירות מאשר מצב הטבע. זו עמדה מנוגדת לעמדה של
לוק ושל הובס, אשר מייחסים את היציאה ממצב הטבע לאינטרס העצמי של הפרטים.
פיטר סינגר – חובה טבעית להציל את הזקוקים להצלה. לכל אדם יש חובה טבעית להציל
את הזקוקים לכך, במידה והמחיר אינו גבוה במידה לא סבירה (דוגמת הילדה שטובעת באגם
הרדוד.)
וולמן – טיעון לביסוס חובת ההצלה: לכולם יש חובה טבעית להציל אחרים מסכנה ß מצב הטבע ההובסיאני הוא סכנה ß לכולם יש חובה טבעית להציל אחרים ממצב הטבע ההובסיאני ß הדרך
היחידה לצאת מהמצב ההובסיאני היא ציות לחוק ß לכולם יש חובה טבעית לציית לחוק ß
בהינתן ההטבות שהמדינה מספקת, המחיר של ציות לחוק הוא סביר ß יש חובה לציית לחוק.
הבעיות בטיעון:
o האם באמת יש חובה טבעית של הצלה? יכול להיות שזו פעולה סופרארגטורית,
והפעולה היא טובה מבחינה מוסרית אך איננה חובה מוסרית. o האם מצב הטבע ההובסיאני הוא באמת האלטרנטיבה? אולי זה מחיר גבוה
מדי לשלם.
o האם המדינה היא הדרך היחידה להבטיח ביטחון? אנרכיסטים רבים אומרים
שלא. o לא ברור שזה מבסס חובה כללית של כל פרט לציית לחוק – לא כל הפרה של
חוק תנועה פוגעת במדינה ברמה שמובילה להידרדרות למצב הטבע ההובסיאני.
מעין בעיית הנוסע החופשי – אם אני היחיד שלא מציית לחוק, אין סכנת הידרדרות. o עצמאות הטיעון – על סמך מה טוען וולמן שהמחיר סביר בהינתן ההטבות
שהמדינה מספקת? למעשה, הוא טוען את זה על סמך טיעון ההוגנות – שלא הוגן
לקבל מהמדינה בלי לתת לה בתמורה. גם כאן, יש סכנה של פגיעה בעצמאות
הטיעון.
חובה טבעית לתמוך במוסדות צודקים
רולס – יש לנו חובה לציית ולמלא את חלקנו במוסדות צודקים במקום בו הם קיימים, ויש
לנו חובה לסייע בייסוד הסדרים צודקים במקום בו הם אינם קיימים – לפחות כשאפשר
לעשות זאת במחיר סביר.
בעיות בטיעון:
o מהם בכלל מוסדות צודקים? יש אי-הסכמה על עקרונות הצדק, ויש הבדל בין צדק
מושלם ובלתי מושלם (כמה פגומה מבחינת צדק צריכה המדינה להיות כדי שהחובה
תפסיק לחול)?
o איך קובעים אילו מוסדות חלים עלינו?
o אם המדינה קובעת, אז כל מוסד צודק יכול לכפות את עצמו עלינו.
o אם אנחנו קובעים, אז השלמנו מעגל וחזרנו לטיעון ההסכמה.
