מה מלמד ניסוי המחשבה של עולם תאום earth) (twin אודות מובנם של מונחים כמו 'מים 'או
'? זהב'
ב. איך גישה זו אמורה לפתור את הריאליזם הנטורליסטי מטיעון השאלה הפתוחה ?
ג. מדוע לחשוב שטיעון השאלה הפתוחה עומד בעינו?
א. קורנל ריאליזם טוען שריאליסטים יכולים לטעון שלמונחים מוסריים יש סמנטיקה דומה לזו של מונחים כמו "מים" או "זהב." המשמעות הנומינאליות של המים, היא נוזל עם אוסף תכונות מסוים. המשמעות המהותית
של המים, היא החומר עצמו, .H20 לוק סבר כי מים הם מים במובנם המהותי, אולם לפי הסמנטיקה של קריפטנה ופטנם לא יכול להיות שזה כך, כי אנשים דיברו על מים עוד לפני שידעו את הרכבם הכימי, ולכן
הם הציעו הגדרה שונה:
X הוא מים אם ורק אם הוא עשוי מאותו החומר שבפועל ולרוב אחראי סיבתית לתפיסתנו את צירוף
התכונות: נוזל, שקוף וכו.' ניסוי המחשבה "עולם תאום" מניח שבן העולם הזה צונח בעולם תאום ורואו מול כוס מלאה בנוזל שקוף שבני המקום קוראים לו "מים," ובן העולם הזה גם מכנה אותו "מים." השאלה העולה, היא האם אמירתו היא שקרית. אינטואיטיבית ניתן לחשוב שזה שקרי, כיוון שזה לא מים אלא משהו אחר שבני העולם האחר קוראים לו מים. אולם, נראה כי אם בן העולם שלנו היה נכנס לויכוח עם בני המקום האם מדובר במים או
לא, האינטואיציה שלנו הייתה אומרת שמדובר בשיח של חירשים. מכאן אנו למדים, כי השאלה "האם X הוא מים"? היא שאלה פתוחה. מכאן, ניתן גם ללמוד כי "האם X שהוא
N הוא טוב"? היא שאלה פתוחה, אבל "עולם תאום" מלמד אותנו שאין בשאלה משום מחלוקת אמיתית,
ולפי הסמנטיקה של קריפטה ופטנם ניתן לחיות בשלום עם השאלה הפתוחה הזאת. ב. גישה זו אמורה לפתור את הריאליזם הנטורליסטי מטיעון השאלה הפתוחה, לשם כך נחזור שוב לטיעון
השאלה הפתוחה. הריאליזם הנטורליסטי מתחלק לשני סוגים, ריאליזם אנליטי וריאליזם סינטטי. ריאליזם אנליטי מנסה לתת הגדרה אנליטית למונחים מוסריים כמו טוב. זה סוג הנטורליזם שמור יוצא נגדו בטיעון השאלה הפתוחה. מור שולל בטיעון השאלה הפתוחה את הנטורליזם הריאליסטי האנליטי, כיוון שהוא טוען
שהוא חוטא בכשל הנטורליסטי: ניסיון להגדיר מונח אתי באמצעות מונח לא אתי. נטורליזם סינטטי, קובע שטענה היא אמיתית מכוח המובן של המילים שאנו משתמשים בהן, מכוח ההבנה של המושגים שמרכיבים את הטענה, כמו הגדרתם הסינטית של קריפטה ופטנם את המים כ X" הוא מים אם ורק אם הוא עשוי
מאותו חומר שבפועל ולרוב אחראי סיבתית לתפיסתנו את צירוף התכונות: נוזל, שקוף וכו."' לדוגמא,
הטענה שרווק שהוא גבר שאינו נשוי היא טענה אמיתית אנליטית. עמדה סינטטית, כמו של קריפטה ופטנם, תטען שלא נגדיר את המובן עצמו של הטוב במונחים נטורליסטים, אלא נטען טענה אודות העולם- בעולם בו
אנו חיים טוב הוא אוסף התכונות הנטורליסטיות .N אם כך, נובע שלפי הגדרה ריאליסטית סמנטית זאת, פכי שראינו בסעיף הקודם, השאלה הפתוחה רלוונטית לגבי הריאליזם הנטורליסטי, כיוון שהגדרנו את הטוב לפי תכונות נטורליסטיות בעולם שלנו, והמחלוקת על מהו הטוב היא עקרה. לפיכך, נראה כי גישה זו
הצליחה במובן מסוים לפתור את הריאליזם הנטורליסטי מהשאלה הפתוחה. ג. ניתן לראות שטיעון השאלה הפתוחה עדיין נותר במובן מסוים בעינו. נבחן את המידה בה ריאליזם
נטורליסטי סינטטי המאמץ את הסמנטיקה של קריפקה-פטנם יכול להציל את עצמו מהשאלה הפתוחה. מניסוי המחשבה "עולם תאום" ניתן לראות שהויכוח בין בן העולם שלנו לבן העולם התאום בנוגע למים, אינו ויכוח אמיתי. לכן, לכאורה, השאלה "האם X שהוא N הוא טוב"? היא פתוחה, אך אינה צריכה להטריד אותנו. עם זאת, אם בראייה מדוקדקת יותר, יתכן והאנלוגיה לטוב אינה שלמה: אם נגדיר מים כפי שתיארנו קודם שכדבר העשוי מאותו החומר שבפועל ולרוב אחראי לתפיסתנו את צירוף התכונות: נוזל, שקוף וכו,' אז השאלה "האם X שעשוי מהחומר שאחראי סיבתית לרוב לתפיסתנו של נוזל שקוף, חסר ריח וכו' הוא מים"? היא שאלה סגורה. באותה צורה, ניתן להגדיר את הטוב: X הוא טוב אם ורק אם ל X יש את התכונה M
שאחראית סיבתית לכך שבני האדם נוטים לשאוף לדברים שיש בהם ,M מעודדים אחרים לפעול כך, מייחסים חשיבות גבוה לשיפוטים לגבי M וכו.' כעת, אם נניח שבעולם שלנו הטוב מוסבר על ידי תיאוריה תוצאתנית, ובעולם תאום על ידי דאונטולוגית, נראה כי בניגוד למקרה המים, במקרה של מוסר יש
התנגשות בין שני העולמות שהיא מחלוקת ממשית, כלומר השאלה נותרת פתוחה.





