הקהילתנות רואה בקשרים התרבותיים וההיסטוריים את המקור לביסוס צדק פוליטי .
א. למה מתכוון וולצר כשהוא קובע שדברים באים לעולם בתוך הקשר של משמעות חברתית ?וכיצד
נובעים מרעיון זה עקרונות של צדק חלוקתי ?
ב. מהו הרעיון של שוויון מורכב equality) (complex העומד במרכז תפיסתו של וולצר ?
ג. האם לדעתך העמדה הקהילתנית בהכרח מובילה לשוביניזם תרבותי ולשמרנות?
א. כשוולצר קבע שדברים באים לעולם בהקשר של משמעות חברתית, הוא מתכוון שטובין חברתיים וכלכליים נוצרים מוגדרים בחברה בהקשרים חברתיים ותרבותיים. כל קהילה יוצרת את הטובין שלה, הערך הניתן
להם מבוסס על הסכמה חברתית שהיא תהליך חברתי-היסטורי שמעניק להם ערך, זהות הפרטים נקבעת על פי ההיסטוריה שלהם ביחס לטובין (תפקידים בהם היו, לדוגמא,) קבוצת הטובין הבסיסיים משתנה בין חברות שונות ובזמנים שונים, והמשמעות החברתית של הטובין קובעת כיצד יש לחלק אותם. מכל אלה ניתן
לראות, שיש קשר לטובין משמעות חברתית רבה. וולצר טוען גם שלכל טובין יש משמעות חברתית עצמאית, כלומר מעגל חלוקתי משלו, כך שאין תלות בין אופן החלוקה של טובין אחד לאופי החלוקה של טובין אחר. מכאן, שלא נוכל לקבוע עיקרון לקבוע עיקרון חלוקתי יחיד המבוסס על טובין אחד ויחיד. חוקי החלוקה לא נקבעים לפי הטוב כלשעצמו, אלא לפי הטוב החברתי, וכל טובין מחולק באופן שונה לאחר שהחברה עמדה על טיבו וחוקיותו. בני האדם צריכים
להתייחס אל עצמם בתור קהילה ולשפר את המערכת המוסרית שלהם ביחס למערכת התרבותית שהם מחזיקים. רעיונותיו של וולצר מנוגדים לתיאוריית "צדק כהוגנות" של רולס, כאשר רולס טוען בזכות חלוקה
צודקת ממקום שהוא חסר קשרים חברתיים, שנקבע באופן רציונלי. ב. רעיון השוויון המורכב העומד במרכז תפיסתו של וולצר, מדבר על אופן החלוקה של הטובין. לדידו, קיימים
מספר עקרונות חלוקה המשמשים טובים שונים (בסוגריים,) כמו חלוקה מבוססת כסף, גמול (פרסים,
ענישה,) כישורים (משרות,) צורך ונזקקות (שירותים רפואיים, חינוך, שירותי רווחה) ושוויון (זכות בחירה,) המבטאים משמעות שונה לכל טובין שהם מחלקים, וצריכים להיות נפרדים באופן החלוקה, כך שאזרח א' יכול לקבל להיות בעל משרה טובה יותר מאזרח ב' בגלל כישוריו, אך לשניהם אמורה להיות אותו מילוי של הצורך בשירותים רפואיים. עיקרון זה הוא השוויון המורכב. אולם, קיימות שתי בעיות עיקריות באופן החלוקה של הטובין לפי עיקרון השוויון המורכב, והם דומיננטיות ומונופולים. אלא גורמים לעיקרון חלוקה אחדים, כמו כסף, להתערב בעקרונות חלוקה של טובין אחרים. בעיית הדומיננטית נובעת משליטה בטובין דומיננטי כמו כסף או ידע (בעבר,) שמאפשרים להשפיע על עיקרון החלוקה בטובין שלא מחולקים בידי כסף. בעיית המונופולים מדברת על צבירה טובין גדול מידי בספירה מסוימת, וולצר מתרכז בה פחות כיוון
שהוא חושב שקשה יותר למנוע מונופולים בספירות שונות. רעיון השוויון המורכב מנסה להגן על העצמאות של כל ספירה, כך שלא תושפע מספירה אחרת ומדומיננטיות. אחת הדרכים לבצע זאת היא באמצעות
חליפין חסומים, כלומר קביעה של מוצרים שלא ניתן לסחור בהם, כמו זכות הבחירה או שירות צבאי. ג. דעתי היא שאין הכרח שהעמדה הקהילתנית תוביל דווקא לשוביניזם תרבותי ושמרנות. העמדה
הקהילתנית, שמצדיקה את חלוקת הטובין באופן שונה לקבוצות שונות ולטובין שונים, לא מכריחה את קיומם של אי השוויונות המובילים לשוביניזם תרבותי ושמרנות. באופן כללי, אופי הטובין ודרך חלוקתן
נקבעת על ידי החברה, ולכן יש יסוד לחשוש שאם החברה מתפתחת בכיוון שאיננו דמוקרטי – טוטאליטרי, מונרכי או נפוטיזם, יתכן ותהיה הטיה שובניסטית כלפי קבוצה דומיננטית בחברה, אולם המגמה הכללית ברוב מדינות העולם וחוקתיהן, היא לכיוון הליברלי והשוויוני. בעוד שבעבר אכן נחלקו יותר טובין לקבוצת הדומיננטית, תופעות כמו אפליה מתקנת או מקומות שמורים למיעוטים מדגישים כי חלוקת הטובין
בהקשרים החברתיים שלו לא מכריחה שוביניזם חברתי. גם בנושא השמרנות, אינני סבור שהקהילתנות מונעת ביקורת וקדמה מוסרית. יתכן שיהיה קשה יותר להצדיק שינוי, בהינתן שתפיסת הטוב היא אינהרנטית לקהילה, אולם גם כאן נראה כי חלוקת הטובין יכולה להשפיע לכל צד בעניין, וגם וולצר מציין מפורשות כי אופן החלוקה ומשמעות הטובין משתנים לאורך זמן ובין חברה לחברה, כך שקשה להגיד שיש הכרח להתקבעות חברות על עמדה מוסרית מסוימת, ובלבד
שכל העת אנו עדים לשינויים בעמדות מוסריות, כמו במדינות ערב שמסביבנו.





