אמת חברתית מול אמת טבעית:
אנטיפון
מתוך על האמת
צדק הוא לא לעבור על אף אחד מחוקי העיר בה חי האזרח. כך שאדם ישתמש בצדק לתועלתו באופן המוצלח ביותר אם כאשר הוא בחברת עדים, יתייחס לחוקים כחשובים (אדירים), אך כשהוא ללא עדים, יתייחס כך לדברים הטבעיים. שכן הדברים השייכים לחוק נובעים מהחלטה, ואלה השייכים לטבע הכרחיים. הדברים השייכים לחוק הם תוצאה של הסכמה ולא של צמיחה עצמאית, ואלה של הטבע צמחו באופן עצמאי אך אינם מוסכמות. כך שמי שעובר על החוקים, אם הוא עושה זאת בנסתר מאלה שהסכימו עליהם, יתחמק מבושה ועונש, אך לא אם שלא בנסתר. ואילו אם מישהו הולך נגד מה שאפשרי בתחום הדברים שהתהוו באופן טבעי, גם אם יהיה נסתר מכל בני האדם הרעה לא תפחת, וגם אם כולם יראו, היא לא תגדל. שכן הוא אינו נפגע בגלל מה שנחשב, אלא בהתאם לאמת.
אנטיפון נותן לנו קריטריון בסיסי שבאמצעותו אנו יכולים להפריד בין צדק, מה שהאדם חושב שצריך לעשות, לבין מה טבעי, חוק הטבע לגבי מה כדאי לעשות. הקריטריון הוא ההכרחיות של התוצאה לגורם או לפעולה. בתחום האנושי התוצאות נגרמות כשמסתכלים עליהם. שהחוק אומר "אל תעשה כך וכך", אם אנחנו עושים את אותו הדבר בנסתר, לא קורה כלום. מה לא כדאי על פי הטבע? אם אנחנו מטיחים את ראשנו מול הקיר, זה יכאב באותה המידה כשאנשים מסתכלים וכשאנשים לא מסתכלים. לכן, התוקף היחידי שיש לחוקים היא אם מסתכלים עליך. לכן, אתה טיפש אם אתה לא גונב כשלא רואים אותך.
ושאלה היא אם רבים מהדברים שישרים על פי החוק נמצאים בניגוד לטבע. שכן נחקק לגבי העיניים, אילו דברים עליהן לראות ואילו לא, ולגבי האוזניים אילו דברים עליהן לשמוע ואילו לא, ולגבי הלשון, אילו דברים עליה לומר ואילו לא, ולגבי הידיים, אילו דברים עליהן לעשות ואילו לא, ולגבי הרגליים לאן עליהן ללכת ולאן לא, ולגבי הנפש, לאילו דברים עליה להשתוקק ולאילו לא.
זה נשמע כאילו החוק מאוד תוקפני, יש דברים שאסור לראות (נגד הצצות), נגד הרגליים (אסור לשים יותר מדי את הדוושה על הגז) וכן הלאה.
הדברים שאותם מונעים החוקים מבני האדם אינם רצויים יותר או מתאימים יותר לטבע, מאשר הדברים אליהם הם מכוונים אותם. שהרי מה ששייך לטבע הוא לחיות ולמות, ולחיות בא להם מהדברים המועילים, ולמות מהדברים שאינם מועילים. אולם הדברים שנחשבים מועילים על פי החוק הם כבלים לטבע, ואילו הדברים המועילים באופן טבעי חופשיים. ולא הגיוני שהדברים שגורמים סבל יקדמו את הטבע יותר מהדברים הגורמים נחת. ואכן, הדברים הגורמים לכאב לא יהיו מועילים יותר מאלה הגורמים להנאה. שכן הדברים שבאמת מועילים אינם פוגעים אלא עוזרים והדברים שמועילים באופן טבעי…
למות נחשב לא מועיל, ולחיות נחשב מועיל, לכן מה שעוזר לחיים הוא טוב באופן טבעי ומה שעוזר למוות הוא לא טוב באופן טבעי. אם לחוקים היה תוקף אמיתי, היה הגיוני לציית להם בכל מצב, אבל חוקים שגורמים לנו לא להשיג דברים שהטבע גורם לנו לרצות להשיג אותם, הם לא אמת טבעית.
הסופיסטים מול החברה היוונית והטוב היווני:
זה מה שגורם לחברה היוונית לחשוב שבסופיסטים יש משהו מסוכן, כי הם מערערים את הקונבנציות החברתיות המוסריות. האם זה חלק מהדברים שהופך אנשים להיות טובים יותר.
היום טוב יותר זה יותר מוסרי, אצל היוונים להיות טוב יותר זה הרבה יותר רחב וכולל הרבה יותר מאפיינים. אדם טוב אצל היוונים הוא לא אלטרואיסטי, אלא אדם שאנו מסתכלים עליו ומקנאים בו ואומרים "כך האדם צריך להיות וכך הוא צריך לחיות", כך הייתם רוצים להיות או שהילדים שלך יהיו. אדם בעל יכולות שיכול לעזור לחבריו כי יש לו כוח פוליטי, ויכול לפגוע באויבים הפוליטיים שלו. באיליאדה אכילס שכועס מאוד על אגממנון ומקלל אותו אומר שאין לו זכות להתנהג ככה למרות שהוא טוב. כוונתו של אכילס היא שאתה נולד טוב. אגממנון הוא בן אצולה ולכן הוא נולד טוב. הפשוטים הרבים הם כאלה לא משנה מה הם יעשו. כשהסופיסטים מנסים לתת לאנשים מצוינות אנושית, הם מתכוונים לטוב היווני.
מצוינות יוונית Arete- העצמה של שם תואר טוב.
הכוונה של הסופיסטים בללמד מצוינות זה ללמד הצלחה.





