פרוטגוראס מאבדרה

 

פרוטאגורס (מתוך התאיטטוס של אפלטון)

מתוך התאיטטוס של אפלטון (152a-b):

"הוא אומר, 'האדם הוא המידה לכל הדברים: לאלה שהינם שהינם ולאלה שאינם שאינם'."

"האם לא אמר משהו כגון זה: כפי שדברים מסוימים נראים לי כך הם בשבילי, וכפי שהם נראים לך, כך הם בשבילך, ואתה אדם וגם אני?"

"לעיתים כאשר נושבת אותה רוח, אחד מאיתנו רועד והשני לא? ואחד מאוד והשני מעט? האם נאמר שהרוח כשהיא לעצמה קרה או אינה קרה? או שנלך בעקבות פרוטגוראס ונאמר שלזה שרועד היא קרה ולזה שלא היא אינה קרה?"

פרוטגורס אומר שהאדם הוא המידה לאיך שהדברים הינם.
דמוקריטוס אומר שאנשים רואים דברים בצורות שונות. הוא אומר שיש את העולם של כל אחד מאתנו, ואת העולם האמיתי שהוא עולם החקירה. זה מעיד על זה שאין דבר כמו הקור של הרוח, היא קרה למי שתופס אותה כקרה וחמה למי שתופס אותה כחמה. לאובייקטים אין תכונות משלהם שאנו יכולים לגלות, האמת תלויה בתפיסה של האדם שתופס את האובייקט, איך הוא תופס את הדבר. אין משמעות ללהגיד שהאדם הוא המידה, כי חוסר הסכמה לא מעיד על זה שיש אמת שצריך לגלות, אלא מעיד על כך שהתופעות שונות לכל אחד. ההיראות של הדברים הם מה שמכונן את התכונות. ההיראות של הדברים היא האופן שהינם באמת. אין דבר שצריך לפנות אליו חוץ מהתפיסה שלנו, לכן אין משמעות לחוסר הסכמה של אנשים, כי כל אחד תופס זאת בצורה שונה. זה שמישהו אומר שהרוח קרה ומישהו אומר שהרוח חמה זו לא סתירה, כי לאחד היא קרה ולשני היא חמה ושניהם אמת. למעשה, מה שהם אומרים זה "לי הרוח קרה" ו"לי הרוח חמה".

התנגדויות אפשריות:

  • לא הרוב הוא זה שקובע את האמת, לכן זה שיש מעט משוגעים שרואים דברים שלא משוגעים לא רואים, זה לא אומר שאחד מהם רואה יותר את האמת. למשל, קיימת דוגמת היין שמתוק לבריא ומר לחולה, פרוטגוראס אומר שזה שרוב האנשים בריאים לא אומר שזה המדד האמיתי למצב שבו אדם חוזה את האמת. אין סיבה שהרוב יהיה הסטנדרט.
  • אפשר לנסות להשתמש בלוגיקה כדי למצוא את האמת.
    פרוטאגורס היה אומר שבעזרת הכלים הלוגיים הוא יכול להוכיח דבר והיפוכו. יכול להיות שדיבור לא באמת נועד לגלות את האמת. הוא נראה כמו משהו שמגלה דברים חדשים, אבל הוא לא.

ההיגיון האנושי:

מתוך דיוגנס לארטיוס, ספר 9

פרוטגוראס אמר שיכולים להיות לגבי כל דבר שני טיעונים מנוגדים.

גורגיאס מלאונטיני

גורגיאס (אודות מה שאינו, מתוך סקסטוס, נגד המורים)

"בחיבורו אודות מה שאינו או אודות הטבע הוא ביסס ברצף הגיוני שלושה עקרונות: הראשון הוא ששום דבר הינו, השני שגם אם הינו, הוא בלתי נתפס לאדם, והשלישי שגם אם הוא נתפס, הוא אינו יכול להיות מבוטא ומבואר לאחרים."

גורגיאס מוכיח ש:

  1. גורגיאס הוא אינו.
  2. גם אם הוא הינו, אי אפשר לחשוב אותו.
  3. גם אם אפשר לחשוב עליו, אי אפשר לדבר אותו.

לכן, הדיבור לא יכול לתפוס את מה שהינו.

גורגיאס בשבחי הלנה:

הוא מדגים את יכולותיו הרטוריות בהגנה על הלנה מטרויה. הלנה מטרויה הגיע מספרטה בדרכים עקלקלות וידועות לשמצה. היא הייתה אשתו של המלך ואורחיו של המלך לקחו את אשתו (לא ברור איך) והיא מגיעה לטרויה. אחרי עשר שנים טרויה נהרסת בעקבות מלחמה בגלל הלנה.

יש ארבע אפשרויות להגנה עליה:

  1. זה היה רצון האלים- האדם חלש וכפוף לרצון האלים, ולכן אין מה להאשים אותה.
  2. פריס חטף אותה- ולכן אין מה להאשים אותה בזה שחטפו אותה.
  3. פריס שכנע אותה בדיבור- אין מה להאשים אותה (רוב החיבור).
  4. היא הוכתה בארוס- התאהבה בו, ועל כך אי אפשר להאשים אותה.

גורגיאס אומר שאין הבדל בין כפייה בכוח לשכנוע. אם עד כה חשבנו שדיבור זה הדרך להגיע לאמת ושזו דרך מנוגדת לכוח, הוא מראה לנו שאין הבדל בין דיבור לכוח.

"וגם אם הדיבור הוא ששכנע אותה ורימה את נפשה אין קושי לסנגר עליה ולטהר אותה מאשמה באופן שכזה: הדיבור הוא שליט גדול- ע"י הדיבור ניתן להפעיל אנשים: לשים קץ לפחד, לגרום לשמחה, לפחד, לסלק ייסורים, ליצור חדווה ולהרבות חמלה. גם האלים יכולים לעשות זאת.

הדיבור מפעיל אנשים כמו בובות דבר הרגשות. הגורמים הללו קטנים ובלתי נראים ומי שמקשיב לא יכול למנוע את זה, הוא חסר אונים מול המדבר.

"הן מני נוסחאות מקודשות יוצרות הנאה ומגרשות צער. נוסחה שכזאת בכוחה לגייס את הסברה שבנפש, להקסימה, לשכנע אותה ולשנותה בכשפיה."

"ואכן רבים שכנעו ומשכנעים רבים, בעניינים רבים, על ידי שקרים שבדו. שהרי אילו היו כל בני האדם מסוגלים בכל עניין לזכור את עובדות העבר, לדעת את עובדות ההווה, ולחזות את עובדות העתיד, לא היה כוחו של הדיבור גדול כפי שהוא עתה. אלא שבמציאות הוא פועל על יצורים שאין בכוחם לזכור את העבר, לצפות בהווה ולנבא את העתיד, ופעולתו נעשית ללא קושי. לכן ברוב הנושאים רוב בני האדם לוקחים את הסברה כיועץ לנפשותיהם. אבל הסברה, כיוון שהיא מכשילה ורופסת, משליכה את המשתמשים בה לחיקן של הצלחות מכשילות ורופסות"

כדי שבני אדם יפעלו כמו שצריך, הם צריכים לזכור מה שהיה בעבר, להבין מה קורה עכשיו ולדעת מה יקרה בעתיד. הם לא יכולים לעשות את זה וכדי להתגבר על המגבלות ההכרתיות הם משתמשים אוטומאטית בסברות.

הדיבור הוא הכלי שבו אנו משתמשים כדי לעשות מניפולציות על העזרים, הסברות, שכבני אדם אנו תמיד משתמשים בהם (דיבור זה לא סתם דיבור, אלא דיבור מיומן).

"זאת ניתן ללמוד ראשית מדברי המטאורולוגים שתוך כדי ביטול סברות ויצירת סברות חדשות מזמנים לנגד העיניים הסוברות דברים מפוקפקים וערטילאיים. שנית מנאומי המתמודדים בבתי המשפט, שבהם מתגלה אותו כוח כפייה, כשנאום (לוגוס) אחד, שנכתב במומחיות, מקסים ומשכנע את ההמון, ואפילו בטענות שקר. שלישית, מויכוחי הפילוסופים שבהם מופגן כושרה של זריזות המחשבה לשנות על נקלה אמונה המבוססת על  הסברה"

המטאורולוגים משכנעים אתכם בדיבור שהאורות הקטנים בשמיים זזים במהירות אדירה. כולם יודעים שבסופו של דבר שכנוע הוא לא ערובה לאמת. גם בבית המשפט ברור שלפעמים גם דיבור שנראה הגיוני לא עובד על היגיון אלא על רגישות אסתטית שממנה אנו מוקסמים, כמו הלנה. הדיבור האלוהי כופה עלינו כוח על ידי יופי.

פילוסופים הם טובים בלשלוף טיעונים וכך הם סותרים את הטיעונים של אחרים. גורגיאס אומר שזו מיומנות של זריזות. יש משהו ביכולת לשלוף מהר ולסתור את דבריו של אחר שגורם לך להאמין בטיעון הסותר, אבל העובדה שהוא הגיע מהר לא אומר שזו האמת, אלא רק טיעון שבא מהר ואם תחשוב עליו שעות יכול להיות שתבין שזה לא האמת.

"ולכוח הדיבור כשהוא חל על סדרי הנפש עיקרון דומה לזה של פעולת הסמים על טבע הגוף. כשם שסמים מסוימים מסלקים מן הגוף לחות מסוימת, וסמים אחרים – לחות אחרת, והם יכולים לשים קץ או למחלה או לחיים, כך גם דיבורים יכולים – אלה לייסר, אלה לענג ואלה להחריד, אלה לחזק את לב המקשיבים, ואלה לסמם את הנפש ולכשפה באמצעות שכנוע נלוז"

הרעיון כאן הוא שיש לנו מוטיבציות שמתרחשות בנפש שמניעות אותנו. הדיבור הוא כלי שאנו גורמים לאנשים לחשוב דברים ואף להרגיש דברים. הרגש הוא מה שמזיז אותנו. הרטוריקן הוא זה שמניע את הרגש שלנו וגורם לנו לפעול כרצונו.

"אם ארוס הוא זה שגרם לכל המעשים האלה, אין קושי להראות שאינה אחראית לחטא שמייחסים לה… מבעד לראיה הנפש מתרשמת גם כן על פי הנסיבות. לדוגמה, כשרואים בעיניים כלי מלחמה מנחושת וברזל, ציוד להגנה ולרגימה, הנפש נתפסת לחרדה ונרעשת, עד שלעיתים אנשים נמלטים בבעתה מן הסכנה הנשקפת בעתיד… המשמעות הקפדנית שעל פי החוק נדחקת מחמת הפחד שנוצר באותה ראיה, הגורמת לכך שמזלזלים בנאה בעיני החוק ובטוב הנקנה בניצחון."

אנו מכירים אנשים שבלי לחוות כאב, אלא רק על ידיד רשמים של ראייה והתרשמות של הנפש, פעלו בניגוד למה שהם יודעים שנכון, כמו במלחמה שאנשים בורחים משמע הקולות של האויב. גורגיאס לוקח את הדבר הרע באדם והופך אותו לנורמה. כמו גם כשיש יופי, אתה רוצה לגעת בו בניגוד להיגיון גורגיאס אומר שבני אדם לא יכולים להילחם נגד היופי, נגד מה שהם מרגישים, וגם לא נגד דיבור, כי דיבור שבנוי כמו שצריך מעורר בנו את התשוקות והופך למי שמחזיק אותו לסוג של אל בין בני אדם.
אם אנחנו מאמינים לו, הוא שכנע אותנו בצורות לא רציונאליות. מה אנחנו אמורים לעשות עם זה? האם זה באמת נכון? אם הוא שכנע אותנו באמצעות ערך אסתטי, אנחנו לא אמורים להאמין למה שעומד מאחורי היופי בדיבור וברטוריקה שלו. יש כאן סימן שאלה בסוף.

גורגיאס אומר שהדיבור הוא כלי שבאמצעותו אנחנו כופים את רצוננו על אנשים אחרים, ולא כלי להגיע לאמת.

שתפו פוסט זה

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

אלבניה
בלוג

לגלות את הבלקן האותנטי: המדריך הגיאוגרפי השלם לטיול מאורגן באלבניה

# לגלות את הבלקן האותנטי: המדריך הגיאוגרפי השלם לטיול מאורגן באלבניה מפת התיירות העולמית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר. יעדים מסורתיים שנחשבו בעבר למעצמות תיירות בלתי מעורערות סובלים כיום מתופעה קשה של תיירות-יתר (Over-tourism), חופים עמוסים ומחירים מאמירים שהופכים את החופשה המשפחתית או הזוגית להרפתקה כלכלית כבדה. מתוך המציאות הזו, מטיילים רבים מחפשים את ה"דבר הבא" – מדינה אירופית קרובה, שמצד אחד מציעה נופים בתוליים, תרבות עשירה והיסטוריה מרתקת, ומצד שני שומרת על אותנטיות, חמימות אנושית וכוח קנייה יוצא דופן. המדינה שעונה על כל ההגדרות האלו בצורה המדויקת ביותר היא ללא ספק אלבניה. אלבניה, השוכנת בחלקו המערבי של חצי האי הבלקני, לחופי הים האדריאטי והים היוני, היא מדינה של ניגודים קיצוניים. במשך קרוב לחצי מאה היא הייתה מנותקת לחלוטין מהעולם המערבי תחת אחד המשטרים הקומוניסטיים האפלים והמבודדים ביותר בהיסטוריה המודרנית. הבידוד הממושך הזה, שהסתיים רק בתחילת שנות התשעים, הותיר את אלבניה קפואה בזמן במובנים רבים. בזמן ששכנותיה פיתחו תעשיות תיירות המוניות וממוסחרות, הטבע האלבני נותר פראי, הערים העתיקות שמרו על המבנה המקורי שלהן, והתרבות המקומית לא איבדה את התמימות והכנסת האורחים האופיינית לה. כאשר ניגשים לתכנן ביקור ביעד המרתק הזה, חשוב להבין שהלוגיסטיקה משחקת תפקיד קריטי. התשתיות באלבניה עוברות אמנם תנופת פיתוח אדירה, אך הנהיגה בכבישים ההרריים הצרים, המחסור בשילוט ברור באנגלית והבדלי השפה הופכים את הטיול העצמאי למשימה מורכבת ומלאת הפתעות פחות נעימות. כדי לחוות את המדינה בצורה המיטבית, בראש שקט ומבלי לפספס את הפנינים הנסתרות שאינן מופיעות במדריכי התיירים הרגילים, מומלץ לבחור במסלול מובנה ומקצועי. חברות תיירות מתמחות מציעות כיום את [המסלול המלא לאלבניה] אשר תופר יחד את כל קצוות המדינה – מהבירה התוססת, דרך ערי האונסק"ו העתיקות ועד לרצועות החוף הבתוליות של הדרום – בנסיעה באוטובוסים חדישים, לינה במלונות נבחרים וליווי של מדריכים שמכירים כל סמטה וסיפור מקומי. ## מטירנה האורבנית אל עומק ההיסטוריה העות'מאנית כל מסלול גיאוגרפי מקצועי באלבניה מתחיל בטירנה (Tirana), עיר בירה מפתיעה שאינה דומה לשום בירה אירופית אחרת. טירנה היא עיר חיונית, קצבית ומלאת צבעים, שעשתה מאמץ עילאי למחוק את פגעי העבר האפורים שלה. שיכוני הרכבת המדכאים מתקופת המשטר הקומוניסטי נצבעו בהוראת ראש העיר בדוגמאות גיאומטריות עזות וציורי קיר ענקיים, שהפכו את הרחובות לגלריה פתוחה. בטירנה המטיילים מבקרים בכיכר סקנדרבג המרכזית, ועורכים סיור היסטורי מצמרר ב"בונקארט" (Bunk'Art) – מקלט גרעיני תת-קרקעי עצום בעל חמש קומות שנבנה עבור הדיקטטור אנוור הוג'ה והצמרת הפוליטית שלו, וכיום משמש כמוזיאון היסטורי מרתק המציג את חיי היום-יום תחת הדיקטטורה. מטירנה ממשיכים דרומה אל עבר הערים השמורות ביותר בבלקן, המוכרות כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו. הראשונה היא **בריאט (Berat)**, המכונה "עיר אלף החלונות". בריאט בנויה משני רובעים עתיקים המטפסים על צלעות הרים משני צדי נהר האוסום, ומתאפיינת בארכיטקטורה עות'מאנית מרהיבה של בתים לבנים עם חלונות עץ ענקיים וצפופים. הטיפוס אל המצודה העתיקה שבראש ההר מגלה נוף פנורמי עוצר נשימה וכנסיות ומסגדים בני מאות שנים שעדיין עומדים על תילם. העיר השנייה היא **ג'ירוקסטרה (Gjirokaster)**, "עיר האבן". ג'ירוקסטרה היא פלא ארכיטקטוני שבו הרחובות, הגגות והמבנים כולם עשויים מאבני צפחה כהות שנחצבו מההרים שמסביב. שיטוט בסמטאות הבזאר הישן של העיר ומפגש עם בעלי המלאכה המקומיים – החל מרוקמי שטיחים ועד לגלפי עץ – מאפשר לגולשים לחוות מקרוב את החיים הבלקניים האותנטיים כפי שהיו במשך מאות שנים. ## פלאי הטבע של הריביירה האלבנית ככל שהמסלול מתקדם לעבר חלקה הדרומי של אלבניה, הנוף האורבני וההיסטורי מפנה את מקומו לטובת דרמות גיאוגרפיות ומראות טבע עוצמתיים. כאן פוגשים המטיילים את הריביירה האלבנית – רצועת חוף מרהיבה שבה רכסי הרים גבוהים ומשוננים נושקים ישירות למים הצלולים של הים היוני. הנסיעה לאורך מעבר ההרים לוגארה (Llogara Pass), בגובה של למעלה מ-1,000 מטרים מעל פני הים, מציעה תצפיות פנורמיות עוצרות נשימה על הים הפתוח ועל האיים היווניים הסמוכים. בלב האזור המיוער של הדרום חבוי אחד מאתרי הטבע המפורסמים והמסתוריים ביותר בבלקן: **העין הכחולה (Syri i Kaltër)**. מדובר במעיין קרסטי טבעי הפורץ ממעמקי האדמה בלחץ אדיר ובקצב זרימה פסיכי. צוללנים מקצועיים ניסו להגיע לתחתית המעיין והגיעו לעומק של מעל 50 מטרים מבלי למצוא את המקור, בשל עוצמת המים הפורצים כלפי מעלה. תופעת הטבע הזו קיבלה את שמה בשל המראה הייחודי שלה: מרכז המעיין נראה בצבע כחול כהה עמוק (בדומה לאישון עין), והוא מוקף בטבעות מים צלולות בצבע טורקיז בהיר, המוקפות בצמחיית ג'ונגל ירוקה ועשירה. ## קולינריה, תרבות והקשר היהודי המרגש אי אפשר לכתוב מדריך ערך על אלבניה מבלי להתייחס לפן האנושי והתרבותי. המטבח האלבני הוא שילוב פנטסטי בין השפעות ים-תיכוניות קלאסיות (שמן זית, ירקות טריים, דגים ומאכלי ים) לבין המטבח הבלקני והעות'מאני (בשרים בבישול ארוך, קדירות חרס ומאפי בורק מסורתיים). חומרי הגלם באלבניה הם מהטריים ביותר שניתן למצוא כיום באירופה, שכן רוב הגידולים נעשים בחוות משפחתיות קטנות המסתמכות על חקלאות מסורתית ואורגנית. מעבר לאוכל ולנופים, הטיול המאורגן חושף את המטייל הישראלי לפרק היסטורי מרגש ומעורר השראה: סיפור הצלתם של יהודי אלבניה במהלך מלחמת העולם השנייה. אלבניה היא המדינה היחידה באירופה שתחת הכיבוש הנאצי סיימה את המלחמה עם אוכלוסייה יהודית גדולה פי כמה מאשר בתחילתה. תושבי המדינה, מוסלמים ונוצרים כאחד, פעלו תחת קוד הכבוד העתיק "בסה" (הבטחה/מילה של כבוד), והחביאו בבתיהם מאות פליטים יהודים שברחו מכל רחבי אירופה. המקומיים סיפקו להם תעודות identity אלבניות, הלבישו אותם בלבוש מסורתי, והגנו עליהם בגופם מתוך תפיסה תרבותית שאורח המבקש מקלט הוא קדוש ויש להגן עליו בכל מחיר. ## סיכום לצרכן הנבון אלבניה היא יעד מרתק שנמצא כיום בנקודת הזמן המושלמת לביקור. היא מציעה שילוב יוצא דופן של טבע פראי, חופים מהסרטים, היסטוריה עמוקה ומחירים נמוכים משמעותית מהסטנדרט המערב-אירופי. עם זאת, כדי למקסם את הביקור, להימנע מהתברברויות לוגיסטיות ולחוות את היעד בצורה הבטוחה והעשירה ביותר, הבחירה בטיול מאורגן ומתוכנן בקפידה היא הצעד הצרכני והתיירותי החכם ביותר. צאו לגלות את פנינת הבלקן לפני שהיא תהפוך למסחרית מדי – מדובר בחוויה שתישאר אתכם לשנים ארוכות!

טוב לדעת

כמה ליטר מים צריכים לשתות בטיול במסלול מדברי בדרום – המדריך המלא לתכנון נכון

טיול במסלול מדברי בדרום מחייב תכנון מדויק של כמויות השתייה כדי למנוע התייבשות וסיכונים בריאותיים. המאמר מסביר כמה ליטר מים מומלץ לשאת לכל מטייל לפי אורך המסלול, הטופוגרפיה וטמפרטורת הסביבה, ומציע כלים פשוטים לחישוב אישי. בנוסף, ניתנות המלצות מעשיות לניהול נכון של שתייה בשטח, זיהוי סימני אזהרה מוקדמים וחיבור בין הרגלי שתייה יומיומיים לבין מוכנות לטיולים מאומצים.

ילד יום הולדת
טוב לדעת

איך להפיק ימי הולדת לבנים שיגרמו לכל הכיתה לדבר עליהם?

המדריך מספק פתרונות להפקת מסיבות דינמיות ומלאות אקשן, תוך הצגת קונספטים מובילים כמו לייזר טאג וטורנירי כדורגל שמתאימים במיוחד לבנים.
בנוסף, הוא כולל טיפים לניהול הכיבוד והבטיחות באירוע, וממליץ להשתמש בפורטל פלאנלי כדי למצוא בקלות הפעלות איכותיות ומפעילים מומלצים באזור הדרום.

מטבח חוץ מודולרי
בלוג

מטבח חוץ מודולרי: המדריך המלא לתכנון, עיצוב ובחירת פתרון מושלם לגינה הישראלית

מטבח חוץ מודולרי הפך לאחד ממרכיבי הבילוי המרכזיים בחצר ובמרפסת בישראל. המאמר סוקר את כל מה שחשוב לדעת לפני תכנון ובחירה: התאמה לאקלים המקומי, שילוב עם גריל וציוד בישול, תשתיות חשמל וגז, בחירת חומרים עמידים ועקרונות תכנון נכונים. זהו מדריך מקצועי שיסייע בקבלת החלטות חכמות ובהקמת אזור אירוח חיצוני פונקציונלי, מעוצב ונוח לשימוש יומיומי.

ביטוח
בלוג

איך ביטוח חובה עובד ומה הנהגים לא מגלים לעצמם עד שמאוחר מדי

כשמדברים על ביטוח החובה, רוב הנהגים מרגישים שזה סוג של "טופסייה" שחייבים לעבור בדרך לחידוש הרישיון. אבל האמת היא שהביטוח הוא אחד המסמכים הכי משמעותיים שיש לכל נהג, כי הוא זה שמגן עליכם במקרה של פגיעה בגוף, שלכם, של נוסעים ושל הולכי רגל.