למה המשפחה כן צריכה להיות חלק מהמבנה הבסיסי?
.1 המשפחה אינה מוסד פרה-פוליטי. הטיעון המסורתי גורס כי חלוקת העבודה המגדרית
היא תוצר של הבדלים טבעיים, אבל רבים מההבדלים בין גברים לנשים בספירה הפוליטית הן תוצאה של המוסדות בספירה הפרטית. בנוסף, גם אם קיימים הבדלים
טבעיים אין הצדקה להעריך עבודה נשית פחות מעבודה גברית. .2 המשפחה אינה מוסד א–פוליטי. גם היום, המדינה מתערבת בתחום הפרט – מי יכול
להינשא, לגדל ילדים, להתגרש, אימוץ וכו.'
o סנדל – המשפחה מבוססת על קשרי אהבה, דאגה ואלטרואיזם – לא צדק.
אוקין: זו תמונה אידיאלית של משפחה. משפחות רבות מבוססות על כפייה,
יחסי כוחות, ניגוד אינטרסים וכו.' גם במשפחות אוהבות, נשים נמצאות בעמדת נחיתות עקב הנורמות
החברתיות וההשפעה החיצונית של החברה. אין סתירה בין צדק לבין יחסי אהבה – משפחה יכולה להיות מבוססת על
שניהם.
החלוקה המגדרית של העבודה פוגעת בנשים. שלוש סיבות לכך:
- פגיעה בחופש התעסוקה: תפיסה שניתן להגביל משרות מסוימות רק לאנשים שמוכנים
להתמסר אליהן לחלוטין, ובכך לפגוע בסיכוייהן של נשים בעלות משפחה להשיגן.
- פגיעה בכוח פוליטי: תפיסה שיש בבית מי שמטפל במרחב הפרטי, ולכן כאמור נשים לא
פנויות/צריכות לצאת למרחב הציבורי ולצבור כוח פוליטי.
- פגיעה בכבוד העצמי: ההתייחסות לעבודות נשיות כפחותות ערך שוללת מהנשים את
תחושת הכבוד העצמי שלהן.
הטענה הנורמטיבית של אוקין היא שעקרונות הצדק צריכים לחול גם על מוסד המשפחה. אוקין מקבלת את עקרונות הצדק של רולס, אך טוענת שצריך ליישם אותם גם על המרחב הפרטי. הצדק בחברה מושפע מהצדק בכל מוסדות המבנה הבסיסי – כשהמשפחה, בראיית
אוקין, גם היא חלק מהמבנה הבסיסי.
רולס מתייחס למשפחה רק ב3- דרכים:
.1 התייחסות לאנשים במצב המקורי כ"-ראשי משפחות." .2 אם נולדתי למשפחה שהשקיעה בי וטיפחה את הכישרונות שלי, יש לי סיכוי טוב יותר
להצליח – בדומה ל"-אי-הצדק של הטבע." מצב בלתי נמנע. .3 משפחה כ"-בית ספר למוסר:" ההורים הם מקור הסמכות, והם מלמדים אותנו איך לחיות
בצורה צודקת.
רולס מניח שהמשפחה היא צודקת. בפועל, ילדים שגדלים במוסד לא צודק כמו המשפחה הגרעינית יפתחו חוש צדק פגום. מיל – המשפחה מחנכת ילדים וילדות לתוך תפקידים מגדריים מסוימים, ופוגעת באוטונומיה ובחירות שלהם באופן שמערער את האפשרות שלהם
להיות אזרחים בחברה צודקת.
צדק כהוגנות – הגרסה הפמיניסטית:
- הצדדים במצב המקורי הם אינדיבידואלים, שלא יודעים אם הם גברים הם נשים (כדי
לתת מענה לאי-הצדק המגדרי.)
- המשפחה היא חלק מהמבנה הבסיסי, וכפופה לעקרונות הצדק.
- כיצד לערער את אי-השוויון בתא המשפחתי?
o חלוקה שוויונית של השכר בין בני הזוג, ללא קשר לשאלה מי מרוויח אותו.
o שינויים מבניים בשוק העבודה – שעות גמישות, חופשות לידה ארוכות, מימון למעונות
יום.
o שינויים בתכנית הלימודים במערכת החינוך.
התגובה של רולס –
- הפרטים במצב הראשוני אכן לא יודעים אם הם גברים או נשים.
- ההתנגדויות של רולס:
o החלה של עקרונות הצדק בתוך המשפחה תפגע בפלורליזם של תפיסת הטוב.
תפיסות דתיות ותרבותיות מסוימות יגדירו חלוקת עבודה שונה בין גברים לנשים
במשפחה, ואנחנו לא רוצים להתערב בתפיסת הטוב של אנשים פרטיים. o עקרונות הצדק הפוליטי מטילים אילוצים על המוסדות הבסיסיים, והופכים אותם
מוכוונים לצדק. אם הנשים הן אזרחיות שוות במבנה הבסיסי של החברה, זה
ישפיע גם על המשפחה.
התגובה של הפמיניזם הרדיקלי –
- איריס יאנג – ביקורת פמיניסטית רדיקלית. אוקין מתמקדת בחלוקת טובין לא צודקת
בין גברים לנשים "(הפרדיגמה החלוקתית,)" ומתעלמת משאלת יחסי הכוח והסטטוס החברתי, שכוללת תחתיה סוגיות אחרות שאי אפשר לייצג בצורה הזו: החפצה, פורנוגרפיה





